אז לפני יותר מחודש גבריאל בלחסן מת. יש מי שאומר שסיבת המוות היתה כתובה בכל שיריו אבל לעומתם גם יש אנשים שאומרים שהוא מת מדום לב. לי אישית קשה להאמין שהוא התאבד, כי הבנאדם היה פייטר והיתה בו המון אהבה לחיים, למרות המחלה הנוראית שהוא חלה בה. בפוסט הזה אני אדבר על כמה מהשירים שלו שנגעו בי מאוד.

1. נאמנות ותשוקה

"אצבע ועוד אצבע על הבטן החמה 
הוא תופס אותה נושף בעורפה וכולם מוחאים כפיים. 
כולם מוחאים כפיים. כולם מוחאים כפיים."

הפעם הראשונה שגבריאל שר. הסגנון הוא כבד ומדקלם. כבר במילים האלה אפשר לראות כבר הקדמה לכמה גבריאל חשף את עצמו, כשהוא משתמש במין כמטאפורה למשהו אישי מול מחיאות כפיים, שהיא תגובה חברתית חיובית אבל אולי לא ראויה.

2. בתוך הצינורות

"אולי איבדתי כל תחושה, חושב שאני עף,

אבל בעצם על הרצפה, אז שותה את הגשם המלוח,

מסומם מהים, או שיכור מהרוח".

כל השיר הזה הוא תמצית חייו של גבריאל. תקוות, תשוקה, טיפולים פסיכיאטרים, התקפי מאניה ודיכאון, והכל בתוך עולם חלול ואפל שכולו עשוי מצינורות. הגיטרה בשיר הזה מהפנטת ומראה כמה גבריאל הוא לא רק כותב ענק אלא גם נגן מוכשר.

3. העוקד הנעקד והמזבח

"מרחוק זהב קורא לי

מקרוב פלסטיק מקומט

נשגב מושפל, מורם, מוגבל"

כאן הדיכאון של גבריאל מדבר. הצד המיואש והעצוב שלו מדבר לאחר התקף מאניה על רקע גיטרות מתקתקות. המון אכזבות, המון חוסר משמעות,

ופחד גדול מאלוהים. יכול להיות שבשיר הזה הוא מרגיש כעוקד וכנעקד, כצייד ונ יצוד, וכל זה כלפי עצמו. רק מראה כמה המחלה הפכה אותו להיות האויב של עצמו.

4. ברוך הבא

"גם אם אעוף למרחקים
ואתהלך בלבוש מלכות
לא ארע רע כי אתם עמדי ועיניכם מולי."

כאן גבריאל מדבר על הבית. למי שלא ידע, לגבריאל יש קיר בחדר שבו רשם את ציטוטיו של חבריו לאחר שהוא אובחן, על מנת שהוא יתעודד. כל הבית כאן הוא נחמה אחת גדולה. החזרה הביתה מכל הקלטה, הופעה או אישפוז היו בשבילו כמו חזרה ממלחמה. השיר הוא גם שיר תודה לכל מי שקרוב אליו, וכאן הוא משתמש במוטיבים מהתנ"ך ("גם כי אלך בגיא צלמוות לא ארע רע כי אתה עמדי").

5. רק לעוד כמה שעות

"אבינו מלכנו 
איפה ישנן עוד בחורות 
שילטפו לי את הגב 
שינשקו לי רטוב בחזה" 

שיר של יאוש, של קנאה באנשים רוחניים (הם מייצגים עבורו יציבות ודבקות בעיקרון), וכמובן תקווה. גבריאל אולי חולה אבל הוא מאוד רוצה להבריא, שהשמש תזרח, ושהוא יוכל שוב להתקרב לאישה ולקבל חיים נורמליים ובריאים. זה גם היה השיר הראשון שלו ששמעתי, דרך אגב.

6. כדורי הרגעה בדבש

"דתיים שונאים חילונים ששונאים דתיים חילוניים ששונאים חילונים דתיים ערבים שמאלנים גזענים שונאים דתיים נאצים ימנים רוצחים שמאלנים דתיים חילוניים הורגים ספרדים יורים בדתיים אשכנזים"

כמו שגבריאל יודע להיות מדוכא, כאן הוא מראה את הצד הבועט שלו, של נביא תוכחה וזעם. כל השיר הזה הוא ביקורת אחת גדולה על העולם. 15 דקות של דיבור רציף על כעס ועל עולם מסריח. כאן הוא מראה כמה בעיניו החברה נהפכה לרקובה מגעילה וצבועה, מחרחרת מלחמות, ושיש לה אשמה גדולה בחוסר ההתאמה של גבריאל לעולם.

זה הכל. זה מה שהוא היה בשבילי, וזה מה שאני מאמין שהוא ניסה להעביר ולהגיד. הבנאדם גרם לי להבין שהמצב שלי הוא לא נורמלי ובגלל זה הוא כל כך חשוב בשבילי. ז"ל.