אין לי אנרגיות. אני מודאת מהרגרסיה הזו, מזה שכל יום שעובר אני מבינה שהבית והשהות של אדם נוסף מעיקים עליי. עצוב לי שהאנרגיות שלי חוזרות רק לקראת חמישי בערב, כשאני סופסוף מרשה לעצמי לשתות בקבוק יין או כמה בקבוקי בירה וללכת לישון מאוחר. השבוע עובר בסדר ולפעמים אפילו כיף לי אבל אני נאבדת שוב כשאני חוזרת הביתה, אני מרגישה שאני צריכה ספייס ושאני לא רוצה דביקי. במהלך היום אני מרגישה שאני רוצה להיות לידך וכשאני מגיעה הביתה, אני נשכבת על החזה שלך וכל הרצונות מתפוגגים. אני נרדמת כל כך מהר, לשינה כל כך עמוקה. וקמה פשוט ריקה.