אני כותבת המון שירים וסיפורים ואת חלקם החלטתי לפרסם כאן מקווה שתוהבו
השיר הזה הוא אחד השירים שאני יותר גאה בו אבל הוא שיר קשה
סוף העולם:
מדינה אלימה שמחפשת דםכי כשאין מלחמה אז הרצח קם
התקווה לשלום נעלמה מכן
כשאמא התביעה תילדה בים
כשחמישה אנשים אונסים נערה
ואז בקבר אומרים שהייתה טובה
כשבעל רוצח את האישה
כפעם אמר שהיא היחידה
אז המוות באמת הפריד תדרכים
כשנשבעו שלא יפרדו לעולמים
כי לא מספיקות תאונות דרכים
כשחוליםאת דרכם לחיים מפלסים
כשחפים מפשע מתיםומתים
כשלא נדע מתיי יהיו פיגועים
והחיילים שעלינו שומרים
נהרגים הולכים ולא חוזרים
אנשים שנעלמים לנו מהחיים
אז שקט כבר לא יהיה
כי בתור יהודים ככה נחייה
ועם לזה נוסיף גם מלחמת אחים
בגלל החרדים שאותנו שונאים
ולא זוכרים שכולנו אחים יהודים
בסוף העולם יסתיים משנאה
ולא כי כך אמא טבע רצתה
ותמיד הכי קל זה לקרוא תעיתון
לעשות פרצוף חמוץ וללכת לישון
להגיד שהמצב נורא ואיום
אבל עם כל זאת אין פיתרון
כי זאת לא בעיה שלי
עד שירצחו תמשפחה שלי
כי להגיד לי לא יקרה
לצפותלטוב ולחיות ברוב
להגיד שהמצב רע
ופשוט לחשוב שתיפתר הבעיה
אך צר לי לאכזב
לא תמיד הכל נפתר
וצריךלהודות אולייזה סוף העולם
אז מכאן לאן נגיע עם נברח
מה יקרה כאן מעכשיו
כשחובים שאדם מרים סכין הורג ונעלם
בליאשמה בלי תקווה ובלי הזהרה
ותמיד כשיש מלחמה
יש שקט ולם שוחכיםולשם שינוי מתעסקים בדברים שבאמת חשובים
אבל כשטיפה שקט בעולם
מתחילה מלחמה של שנאהודם
של רוצחים שךל הורים
עושים קריירה לעיתנאים
ומוכיחים שהתמימות ברחה בלי טיפת תקווה
כי אנכנו מינה שמחפשת דם
וכשאין מלחמה אז הרצח קם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
