הייתה לי שיחה עם הפסיכולגית שלי מטעם המחלקה,
היה חרא.
עבר עלי סוף שבוע לא פשוט, שני ניסיונות התאבדות כושלים במיוחד, אנשי צוות שגילו את זה ונאלצתי בגלל זה להיות יומיים פאקינגגג יומיים בחדר השגחה.
בזמן שאני בחדר השגחה אמא של אחד הנערים פה באה לביקור ודיברה איתי, סיפרתי לה שאני אובדנית והיא די העלתה לי את המצבח רוח
היה הכל אחלה עד לעכשיו.
עד לשיחה עם המטפלת שהבהירה לי את המצב בישירות. יותר מידי ישירות.
ככה בלי שום הודעה מוקדמת אמרה לי שהמשפחה שלי לא רוצה אותי בבית, הם לא מוכנים לקבל אותי
אני שונאת אותם. המשפחה הזאת גרמה לי לכלכך רע בחיים.
היא אחת הסיבות שאני רוצה להתאבד, בעצם, לא אחת הסיבות.
היא ה-סיבה שבגללה אני רוצה להתאבד. רוצה וגם אצליח!
בקיצור יצאתי ממש מבואסת מהשיחה הזאת וזה החזיר לי את הרצון למות
בקשתי ממנה (מהמטפלת) לצאת לחופשה למספר שעות ביום רביעי.
ובבית יותר קל לפגוע והכל, יש כדורים יש אצטון יש חבלים, בקיצור לא חסר:)
יאלה בעזרת השםם הפוסטים האחרונים שלי
אתם תראו שאני בסוף עוד יצליחחחחחח
חהחהחהחה
ביי.