נכתב ב28.10
להבין לעומק משמעויות זה הדבר הקשה ביותר לבריות. אך רק הבנה עמוקה בשילוב של עוצמה מסוג מסוים מובילה ליישום אמיתי, להגשמת רעיונות. רוב האנשים מתפללים להגשמת חלומותיהם, אך אחדים עורגים להגשמת רעיונותיהם.
לצייר מבט עצוב או חשדן או צוחק זה להבין לעומק את המשמעות של האור והצל והאנטומיה של כל אותם רגשות אנושיים. לשיר זה להבין לעומק את משמעות החיבור בין מיתרי הקול לריאות ולנשמה, וכך להפוך את כל הגוף שלך לנשמה. בבת אחת אני צוללת עוד קצת אל תוך האינסוף המשתק של פרטים ודיוקים, בקלות ניתן לטבוע באגם זה בנסיון להגיע לשלמות בקרקעית שמתרחקת יותר ויותר ככל שמעמיקים, כאשר אני מנסה לתאר בדמויות או במלודיות את החיים האלה על גדלותם ועליבותם.
הכאב קיים אף הוא באין סוף, אך הנורא מכולם הוא אף חסר המשמעות מכולם, כיוון שהוא נובע מאפסיות. רק כשאני לא מכירה בה אני מסוגלת להצמיח ניצנים ממוחי, בתקווה שיצליחו להתפתח לפרחים של ממש ולא יטבעו במטרי הסתמיות וידיים מגושמות לא יקטפו אותם מבעוד מועד - הרי הן הרצון הנואש לאהבה, והמציאות, שבה קיים הצורך העלוב אך הבלתי נמנע של הגוף במנוחה.
האבסורד שבכתיבה על היצירה, כמוהו האבסורד בכתיבת סיפור בריאת העולם.
ספר בן מאה עמודים של אלבר קאמי אני קוראת בקצב זהה לקריאת ספר בעל אלף עמודים, כיוון שכל עמוד בו שווה ערך לעשרה עמודים של משמעות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Lisbeth Salander