משהו מתוחכם

שאלו אותי מה אני רוצה להיות כשאני אהיה גדולה. אז חשבתי כמה רגעים ועניתי.
קסם. אני רוצה להיות קסם. הם הסתכלו עלי בפליאה ואחד מהם העז ואמר  "את לא מתכוונת אם כבר לקסומה ? " צחקתי מספיק חלש כדי שהצחוק יישאר שלי ומספיק חזק כדי לחלוק איתם , "לא. התכוונתי לקסם." אחת מתולתלת הגיחה מהשורות האחוריות "מה זאת אומרת להיות קסם? איך אפשר לגדול ולהפוך לקסם?" אני עד היום לא בטוחה אם השאלה הייתה בנימה מזלזלת אבל החלטתי לענות. "כשאתה ילד קטן , ויש לך עדיין עיניים שרואות טוהר קל להבחין בקסם מסביב , בקלמנטינות שצומחות על העץ בגינה, בקשת עם שלל צבעיה אחרי הגשם , צחוק מתגלגל שעובר בין כולם. זה קסם.  כשגדלים והעיניים כבר מתוכנתות לראות צבעי מתכת קשה להבחין בו אבל מדי פעם אפשר, אני רוצה להיות הקסם שמבוגרים רואים." פתאום שקט . ראיתי על פניהם שיש להם עוד הרבה שאלות אבל הם לא ידעו איך. אחרי מספר דקות של דממה איש בחליפה מחויטת למדי נעמד ממקומו ואמר בקול רם ומדויק "זה הדבר הכי טיפשי ששמעתי מימי. כששואלים בן אדם מה הוא ירצה לעשות כשהוא יהיה גדול מחכים לתשובה כמו רופא , עורך דין אפילו צייר. אבל קסם? קסם?! רק אדם מנותק מהמציאות יוכל לענות תשובה כל כך אי-רציונלית" הוא לא חזר להתיישב , הוא פשוט החל לגחך תוך כדי הליכה ויצא מן האולם.
הרבה שנים עברו מאז וכבר הפכתי להיות גדולה. באחד מהטיולים שלי פגשתי באיש זקן בעל חליפה מחויטת למדי יושב על ספסל ובוהה באגם. התיישבתי לידו ולא אמרתי דבר. כך ישבנו שעות בוהים באגם כשלבסוף הוא קם , בקושי רב , הוריד את הג'קט המחוייט והניח על הרצפה. " את יודעת? " הוא התחיל  "אז , הבנתי הרבה דברים , אבל לא הבנתי איך אפשר להיות קסם." הוא נעצר התנשף בכובד והוסיף ממש לפני שהוא התכוון ללכת  "את קסם."