משהו מתוחכם

למישהו פה פעם קרה ששפטו אותו לפני שבכלל דיברו איתו? למישהו קרה שחשבו שהוא ההפך הגמור ממה שהוא באמת? למישהו פה מרגיש שיש אדם אחד שלא מחבב אותו במיוחד בלי סיבה? ועכשיו נהפוך את זה . אתם שופטים , שונאים, מרכלים,מפיצים שמועות, מאמינים לסטיגמות על בני אדם שבכלל אתם לא מכירים? באיזה זכות יש לכם להגיד על הבן אדם הזה שהוא טיפש\שטחי\ערס\דפוק\מוזר\לא נחמד\מתנשא\סנוב וכו' .. לפני שדיברתם איתו בכלל?! 

טוב אני הייתי ילדה כזאת. שופטת את כולם. מעבירה ביקורת. אף אחד לא היה מספיק טוב בשביל לעבור את הביקורות שלי . הייתי מצליחה למצוא בכל בן אדם את הדברים הכי גרועים שלו. אף אחד לא היה מספיק טוב בשבילי.
ואני רוצה להגיד לכם שהשתנתי ואני כל כך שמחה על כך. 

אני כרגע בכיתה יא' והכרתי את החברה הכי טובה שלי בתחילת כיתה י' , שתינו הגענו לכיתה החדשה , עלינו לתיכון. רק שאני הייתי בטוחה שהיא פרחה מטומטמת שמתלהבת מכל דבר ומכל אחד. ורק אחרי שדיברנו כמה פעמים , הבנתי שהיא אחד מהאנשים היותר יפים (גם חיצונית וגם פנימית) ומדהימים שיצא לי להכיר. ולמה חשבתי עליה את כל הדברים הרעים האלה? כי היה לה מחליק , בנייה ורודה בציפורניים והיא פשוט לא הפסיקה לצחוק (שעכשיו זה בין הדברים שאני הכי אוהבת אצלה).

נכון בתיכון הכל מחולק למגמות , אני בכיתת ביו-פיסיקלית. ועד לפני שנה היו כמה ילדים "חנונים" בכיתה שלי , שממש לא הסתדרתי איתם , חשבתי שהם מתנשאים שחושבים שהם יותר טובים וחכמים מכולם.
שוב. עד שישבתי לדבר איתם. היום אמנם אנחנו לא חברים , אבל בבית הספר אני אפילו נהנית להיות בחברתם , אני צוחקת מהבדיחות שרק "חנונים" אמיתיים יצחקו מהם (כן.. גם אינשטיין מעורב בחלק מהבדיחות).

חוץ מהביו-פיסיקלית יש את הכיתת מצוינות , שבאמת אותם לא סבלתי. לא הכרתי אותם ופשוט לא סבלתי אותם.
אני לא אפרט יותר מידי , אבל כמעט את כולם כיום מהכיתה הזאת אני פשוט אוהבת , כולם מקסימים חברותיים ופשוט אנשים טובים!
ואפילו יש אחד.. כן זה שאני חופרת עליו. 

עברו עליי כל כך הרבה מקרים של אנשים שבחיים לא חשבתי שאני אסתדר איתם , וברגע שאמרתי לעצמי , צאי רגע מדעות קדומות , תתעלמי שמדעות של אנשים אחרים , פשוט תזרמי איתם. גיליתי בני-אדם , כל אחד יותר מקסים ומיוחד מהשני.

ולמדתי , שאין כזה דבר אדם שטחי. כל אדם הוא עולם ומלואו. אנשים בוחרים להסוות את הפנימיות שלהם בדיבורים על בגדים , נעליים , המשחק בין ברסה למילאן , המבחן המעצבן הזה וכל דבר שירחיק אתכם מהעולם הפנימי שלהם. 

אין כזה דבר אדם ללא עומק. פשוט יש כאלה שצריך להתאמץ יותר כדי להגיע אליו.

תחשבו איזה לא הוגן זה ששופטים אותך , בגלל מילה שאמרת לא במקום , בגלל שמועות בגלל כל הדברים הלא נכונים. ורק אם היו טורחים לדבר אתכם היו מגלים שאתם הרבה מעבר לתדמית שלכם.
ואם אני בוחרת לכתוב בבלוג שלי על דברים מטומטמים ושטחיים , זה לא אומר שאני שטחית ומטומטמת.  

תצאו מהסטיגמות . תפסיקו לשפוט בני אדם כל כך מהר. לכו ודברו עם אנשים ותגלו שהם לא כל כך שונים מכם וגם אם כן.. מי אמר שזה דבר רע?