תמיד בהתחלה זה הכי קשה הימים הראשונים...אחרי שאני נופלת כלכך קשה לי לקום חזרה למסלול,אבל אומרים שהמנצחים והאנשים החזקים הם אלו שהצליחו לקום אחרי כל נפילה. ככה עכשיו קשה לי,אני מנסה כלכך אני מתוסכלת אני מרגישה אני מפסידה חיים שלמים שאני לא עושה דברים שאני רוצה,אני לא מצליחה להגשים את עצמי. אנשים תמיד שואלים את עצמם מתי יתחילו החיים שלהם מה שהם לא מבינים שהחיים כבר התחילו ממזמן וצריך לנצל אותם כי הם לא נשארים לנצח. מי שאוהב את עצמו אנשים אוהבים אותו...מי שלא עוזר לעצמו לא עוזרים לו. אז אני מרימה את עצמי עכשיו ואני לא יתן לעצמי לשקוע בדיכאון כי זה לא יעזור לי..ולא יוצא מזה שום דבר טוב.אם אני יהיה שמחה יהיה לי טוב זה לא פשוט נכון אבל הרבה יותר קשה להיות במצב כלכך נמוך שאת פשוט לא יודעת איך לצאת ממנו.אני לא אומרת שעכשיו אני יפסיק את הדיאטה שלי ממש ל, אני ימשיך עד שאני יהיה שלמה עם עצמי ועם הגוף שלי. גם אם זה לא בדרך הכי בריאה שיש אני פשוט אומרת שלפחות בדרך אני יהיה שמחה. אני ידע להסתכל גם על חצי הכוס המלאה כי לא הכל חרא ולא הכל טוב ויש ימים יותר טובים ויש כאלה גם פחות..ואם לחשוב שזה המצב שלי אז הוא טוב יש אנשים שאין להם כלום כלום אבל כל אחד והצרות שלו ..כל אחד והמטען שהוא סוחב איתו ואי אפשר לשפוט אף אחד..
אני יעשה דברים שעושים לי טוב..אני יתחיל להשקיע בעצמי לקנות לי דברים שאני אוהבת..כלכך הרבה זמן לא קניתי בגדים כי פשוט כל פעם שהייתי נכנסת לתא מדידה הייתי יוצאת ופשוט בורח הביתה ומסתגרת בחדר..
אני יתחיל לצאת קצת יותר..להיות עם אנשים שאני אוהבת לצאת להופעות שאני אוהבת ואני בטוחה שיהיה לי הרבה יותר קל לעשות את הדיאטה..ככה שדברים אחרים יעסיקו אותי ולא הדיכאון ולא לצאת מהבית וזה מה שגורם לי לאכול יותר ולבכות יותר..אני מנסה את השיטה החדשה הזאת..אני יראה איך היא עובדת שבועיים..ובנוסף פעם ביומיים לפחות לעדכן פה...בהצלחה בנות....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
