שרגא ואני

מי היה מאמין שזה כבר הגיע???

רק לפני שנייה קיבלתי את שרגא.

רק לפני שנייה סיימנו י"ב.

רק לפני שנייה נולדתי. טוב, לא, אבל הבנתם את הרעיון ;)

קיצור,

עם הפרידה מהאזרחות שתהיה בשלישי הקרוב,

נפרדתי בשלישי הקודם גם מליאור.

לא סופית, לא רשמית, אבל.. כן. כבר לא ניפגש פעם בשלושה שבועות.

במהלך כל התהליך הזה עם שרגא היא הפכה מהר מאד גם לחברה (ולא רק לחלק אינטגרלי מהשיגרה שלי..)

ובילינו ביחד המון זמן  (ב"המון" אני מתכוונת לפעם בשבוע כפול כמה חודשים טובים, ואח"כ פעם בשלושה שבועות במשך כל שאר החודשים שמשלימים לשנה וחצי בדיוק).

אני גם הסטאדי-קייס שלה בכנס הקרוב בחו"ל. ומסתבר שלא סתם סטאדי קייס- אלא סטאדי קייס עם הרצאה!

שתבינו, יש מחקרים והם מקבלים הרצאה מלאה בכנס. הסטאדי קייס מקבלים רק פוסטר עם תמונות של הגב. וכנראה שהמקרה שלי כזההה מיוחד לטובה, שהוא קיבל גם הרצאה :) ליאור הסבירה לי שזה בגלל שהצלחנו גם למנוע החמרה וגם לתקן את הגב כנגד כל הסיכויים...

גם ד"ר ריגו אמר בהתחלה שאין מה לעשות שרגא ושלהשאיר את הכל כמו שזה.. אבל ליאור חשבה שאפשר, וביחד הצלחנו.

 ניצחנו:)

והמקרה שלנו הולך להיות מוצג בכנס עולמי.. כנראה שבאמת אם רוצים הכל אפשרי ;)

זהו.

אז התקופה הזאת רצופת פרידות-

נפרדתי משרגא

נפרדתי מליאור

ובשלישי אפרד מהאזרחות  בעז"ה.

מבטיחה להשתדל להיפרד גם ממכם ומהבלוג (זמנית!! רק זמנית!! אל תיבהלו) לפני יום שלישי..

סופ"ש שמח חברים!!!! <3

נ.ב.

חזרתי מברצלונה ובעיקר מהסיור בקאמפ נואו אוהדת שרופה של ברסה.

ועכשיו תהיו חברים טובים ותגידו לי שזה בכלל לא חשוב שאני לא יודעת מה זה פנדל. או נבדל. או שוער.

אבל אני כן יודעת מתי מוחאים כפיים בהמנון שלהםם (להלהלהלהלהה 3 מחיאות כפיים. להלהלהלהלה שוב 3 מחיאות כפיים) וגם מתי צועקים ברסה, ברסה, באאאאאארסהה!!!! (בסוף ההמנון.)

אוהדת שרופה שכמותי :)

אה כן, וגם אני יודעת שהם ניצחו במשחק שהיה אתמול בדיוק כשאנחנו עלינו למטוס חזרה הביתה. ושמדריד הפסידו. ;)

אהלן שלום חבריים :)

כפי ששמתם לב (או שלא..) לקחתי לי חופש קצר של שבוע.. בברצלונה!!!

כן, נחתנו חזרה היום בבוקר והיה מדהים מדהים מדהים, תודה ששאלתם :)

נסענו אני ואבא לכבוד הגיוס (מישהי בבית חב"ד אמרה לי בשבת: הישראלים האלה.. אתם כל הזמן מטיילים! טיול לפני צבא, טיול אחרי צבא.

היא רק שכחה פרט שולי קטן- בזמן שהיא חיה את חייה באמריקה, אנחנו גם עושים צבא בין הטיולים ;) )

בקיצור, אז היינו שבוע בברצלונה.

טוב, חדי הזיכרון מבניכם בוודאי תוהים מתי בפעם האחרונה הזכרנו מעל דפי בלוג זה את ברצלונה. ובכן- ד"ר ברצלונה!!!1

אזז עשינו גם סיגרת מעגל בדרך. אני ואבא נסענו לטיול לפני גיוס, אבל אני ושרגא נסענו לטיול של סגירת מעגל. שרגא, שמיוצר אי שם בגרמניה אבל כל השיטה כולה מנוצחת ע"י ד"ר ברצלונה, שחגג איתי לא מזמן את סוף הזמן הרישמי שלנו ביחד, זכה גם לטיול לחו"ל, ממש לפני שאנחנו לגמרי נפרדים.

האמת היא שבהמלצת ליאור חזרתי להיות עם שררגא כמעט פול טיים- מהבוקר ועד שחזרנו למלון, לא כי יש חשש שיקרה משהו רע לגב או שתהיה החמרה בגלל המאמץ הפיזי בטיול, אלא כדי להימנע מכאבים שעלולים להרוס את הטיול. הטיול עצמו היה ממש אינטנסיבי, וללכת עם שרגא בהחלט היה רעיון חכם. מצחיק, כי בד"כ שרגא היה כואב לי כשהיינו ביחד, וגם כשהייתי לבד. אבל בטיול הזה הוא כלכך התחשב בי, וחוץ מהיום האחרון בברצלונה, בכלל לא כאב לי איתו. (כן, את כל מה שהוא התאפק הוא החזיר לי ביום האחרון ובטיסה חזרה. זה כבר היה פחות נחמד..) אבל באופן כללי, היה מוזר לחזור להיות איתו כל היום (היה מוזר לחזור לחולצות רחבות פתאום) אבל גם היה כיף. קיבלנו זמן איכות אחרון, ממש רגע לפני הפרידה הסופית.

למקרה שתהיתם,

(או קיי, אני ממש תהיתי. ברמה שהדירה שינה מעיני בלילות שלפני הטיסה..)

שרגא לא מצפצף בשדה התעופה ובבידוק הבטחוני שעושים שם. לא בנתב"ג ולא בברצלונה.

לעומתו, בשדה בברצלונה בקבוקי המים שהיו לי בתיק דווקא כן ציפצפו ולקחו לי את כולם!!! :(  אבל זה סתם פרט שולי ולא חשוב;)

ועוד משהו בקטנה-

מסקנה שלי מהטיול בברצלונה המהממת:

או שכל הפרסומות שם במטרו זה לרופאי שיניים,

או שהאנושות שלנו כזו רדודה, שאפשר למכור לנו כל פריט אפשרי רק עם תמונות של מלא אנשים מחייכים חיוך צחור שיניים.

זה לא קשור רק לברצלונה, זה סתם כי פתאום הפרסומות בשפה שאני לא מבינה, ואז רק לתמונות יש חשיבות ;)

***

הספירה לאחור החלה:

6 ימים לגיוס.

אעהעהעהעהעהעהעהעעההה!!!!!

לאחרונה שמתי לב שיש המון התעסקות סביב משהו שנקרא ה"שוויון בנטל" (זכות, חברים, שיוויון בזכות. לשרת בצה"ל זו זכות.) וגם סביב איזה עניין עם פמיניסטיות- פדל"חושיות, וכאלה שהן פמיניסטיות חילוניות עם חוש הומור, או בלי,

ובקיצור- כנראה שאני בעלת יכולת אבחנה דקה במיוחד ;)

האמת? אני לא יודעת איך אפשר לעסוק בשוויון בנטל כשיש משהו כלכך בסיסי שכבר חייבים ליצור בו שויון.

ונראה לי מאד יומרני לקרוא לעצמך פמינסטית (דתיה או לא) בלי להתעסק בעניין כה מהותי ובסיסי שכזה.

מהו אותו עניין שצריך להביא לשויון? במה שכחו הפמינסטיות להתעסק? אתם ודאי תוהים לעצמכם.

היכונו היכונו: (רעש של תופיםםם טהטהטהדההה דםםםםם!)

הגיע הזמן לשים קץ למריטת השיער!!!!!

האדם שעיר משחר נעוריו (ציטוט מדויק ממקור הלכתי כלשהו), וגם האשה!

חברים, לא ייתכן שאנחנו ב2014 ועדיין קיים מצב של חוסר שוויון כה בוטה בין נשים לגברים, מה חוסר שויון? אפליה לרעה!

גברים מגדלים שערם פרא, ולעומתם הנשים סובלות מדי מספר שבועות, משקיעות זמן, כסף, סבלנות, ורידים ועור כואב דואב ואדום כדי להיות חלקות.

פמיניסטיות ושאר שוחרי שויון- הגיעה העת להתאחד!!!

צאו למחות ברחובות העיר הקרובה לביתכם-

או שגם גברים יורידו שערות,

או שגם נשים יגדלו אותן.

עזבו אתכם שויון בנטל, מחאת הקוטג', הזכות להניח תפילין גם אם את בת ושאר ירקות שוליים,

הצורך במהפכה אמיתית נמצא מתחת לאף שלכם כבר במשך שנים. (יותר נכון, לאורך הרגליים. לדוגמא.)

הגיע הזמן להרים את הכפפה.

בכבוד רב,

נערה שקצה בכאבי מריטת השיער

ובעיקר בפלצנות של שאר תושבי המדינה שמתעסקים בזוטות דוגמת שיוויון בנטל.

#המניפסט הפמיניסטי שלי. ניתן ורצוי לשתף ברבים ולהרים קול מחאה וזעקה, ובלבד שינתן הקרדיט הראוי לכך.

חשבתם שרק שרגא מכאיב? שרגא עובר.

בואו נדאג שגם המוסכמה החברתית שדורשת נשים חלקות תעבור ;)

*** פוסט זה הינו פוסט הומוריסטי במיוחד, בעקבות האווירה הפורימית השוררת כעת במדינה. אין להסיק ממנו לקחים אישיים לגבי התנהלותי ההגיינית לגבי מריטת השיער ושאר עניינים. תודה. ***

היה לי משהו ממש חשוב להגיד.

ושכחתי.

אוף.

אוקיי ובנושא אחר יש לי משהו להגיד אבל ממש לא חשוב. אותו דווקא לא שכחתי;) : (מרפי אוהב אותי, כבר אמרנו?)

כולם מאד אוהבים את פורים. צבעים, תחפושות, רעש, בלגן, צחוקים, אלכוהול, חג שמח כזה.

אני לא מהחסידים של חג פורים פשוט כי זה נראה לי ממש בגידה. אני שייכת לאוהבי חג הפסח וברור למדי שאי אפשר לאהוב גם את פסח וגם את פורים. ככה זה, העולם מתחלק לשניים, אלה שאוהבים את פורים ואלה ש.. טוב, הבנתם את הפואנטה.

בקיצור, גם ככה אני לא מתלהבת מפורים, אבל השנה בכלללללל זה קצת מבאס.

השנה פורים מזכיר לי שאחרי שבועיים אני מתגייסת. אמאלההה.

זה ממש מרגש ולפעמים אני ממש מחכה, אבל לאור העובדה שכבר שנה וחצי פורים והגיוס נראים לי רחוקים יותר מהירח, קצת מבאס לגלות כמה זה קרוב.

בקיצור, לאור העובדה שהפנמתי שכמו שפורים קרוב ככה גם הגיוס, הלכתי לעשות שופינג קרבי במיוחד לכבוד המאורע המשמח.

דיברתי עם מישהו וסיפרתי לו מה קניתי, השיחה הלכה ככה:

אני: כן עשיתי קניות לגיוס וזה..

הוא: כן? מה קנית?

אני: עגילי זהב קטנים ומה זהה יפיים!!!!1

הוא:

*הפסקה מתודית שהוא לקח כדי לצחוק עליי*

הוא: ומה עוד קנית לכבוד הגיוס?

אני: איילינר.

מהה?? זה דברים שמאד חשוב לקנות לטירונות. ממש מדובר בציוד קרבי ושבעזרתו אני יכולה להסתער על האויב מטווח אפס.

אוקיי בסדר, מזל שאני הולכת להיות ג'ובניקית ;)

ולא, לא התבלבלתי בין הקניות לפורים לקניות לגיוס. מבטיחה!

ורק בשביל הפרוטוקול, קניתי גם שעון דיגיטלי. 

יאלללה גולנצ'יקית שכמוני!!

 ** חיל המודיעין, שבועיים-שלושה ואני באה :) ***

פורים שמח חברים יקרים:)