אם היה אפשר להקפיא את הזמן ולהשאיר את הרגע הזה לנצח הייתי עושה זאת.
אני ואתה,
שלובים אחד בשני.
כשאתה מחבק חזק כל כך ולא רוצה לעזוב, אוחז בי ומקרב אותי אליך ומסתכל לי בעיניים עמוק ואני מרגישה את מה שאתה מרגיש.
זה מרחיק אותי מכל דבר אחר ואני נמצאת ברגע הזה, עכשיו, איתך. לא רוצה שהזמן יעבור.
שיקפא. שיישאר ככה.
שאני אשאר כאן ביחד איתך.
שתביט בי, שתתקרב, שתחבק חזק, שתתאהב.
שתאסוף אותי אל בין ידיך, שתנשק אותי ברכות שלא נגמרת,
העוצמה והלהט שלא נגמרים אלא רק מתעצמים מפעם לפעם,
וזו התחושה הכי מדהימה שיכולה להיות בחיים.
שאתה אוהב מישהו והוא באמת אוהב אותך בחזרה.
שאנחנו שכובים חבוקים ואתה מסיט את שיערי לאחור, המגע שלך נעים כל כך ומרטיט אותי ואת ליבי,
ואני לא רוצה שזה יעבור.
אתה מחייך אליי בשקט ואני מחזירה לך חיוך, מחבקת אותך חזק ואט אט מזיזה את האצבעות לאורך הגב שלך,
רוצה להשאיר את הרגע הזה כמו שהוא, לנשק אותך ולהרגיש את שפתיך כל פעם מחדש,
בנשיקה שמתמשכת כמה דקות שלמות,
נשיקה ארוכה ואמיתית, שאת הרגש והעוצמתיות שלה אי אפשר להסביר במילים.
הרגע הזה שלא חושבים על שום דבר והראש ריק ממחשבות כשאתה איתי.
כשאנחנו מתנשקים, אני בעולם אחר, ורק איתך.
כשאני מביטה בך והמבטים שלנו מצטלבים ועולה לנו חיוך על הפנים,
כשראשינו מתקרבים ואני מתחילה להרגיש את השפתיים שלך לאט,
כשאנחנו זזים באותו הקצב,
כשאנחנו מתנשקים בלהט ולא מפסיקים לרגע,
כשאתה מחבק אותי בזמן הנשיקה ואחר כך ראשי נח על החזה שלך וזה הרגע הכי מקסים שיכול להיות, והלוואי והיינו נשארים ככה.
הלוואי שהרגע הזה היה חוזר על עצמו וממשיך כל הזמן... לאורך כל החיים.
שאני הייתי נשארת איתך ברגע הזה, לנצח.
