והציפורים ההן עפו.

איש לא ידע לאן, מלבד האדם ההוא.

כאשר מסתכלים לאנשים אחרים בעיניים לא באמת יודעים את המסתתר מאחוריהן,

רק מדמיינים לנו סיפור וגרסת חיים משל עצמינו, שנצליח לחיות עם עצמינו ולהמשיך ללכת.

חיוך קטן שנוצר ביום שטוף שמש על ידי ילדה קטנה,

ונגיעה ביד בטעות על ידי אדם זר,

מבט חטוף אחד עם כחול השמיים,

יכול ליצור אושר כה גדול

בלב של אדם אחד.

ביום אחד.

כאשר האדם קם מן המיטה ומתחיל את היום,

הוא חושב על אירועי אתמול ועל מה שעבר,

וחיוך עולה על פניו כאשר חושב ומניע זיכרונות אלו במוחו,

כי הוא יודע כמה שהיום הנוכחי יכול להיות טוב כמו הקודם

ואפילו טוב ממנו בהרבה,

כאשר הוא קם ויוצא מהחדר,

רגליו מתופפות על הרצפה

וחיוך פרוס על פניו העגולות,

עם עיני התכלת הזוהרות באור היום, של בוקר.