געגוע מתחלף במילים

מתחלף לצעקות

לרגעים

למבטים

ולשתיקות.

שתיקה שיוצאת מפי האדם

יכולה להגיד אלפי דברים יותר

ממילה אחת שהוא מוציא

לחלל האוויר הקר והנוטף טיפות קרח

ביום חורף סגרירי וכחלחל.

הכול נשלח בחיצים הנה והנה;

מדבר, שותק, מביט ולא אומר דבר.

השקט מדבר בעד עצמו

והמילים

כנעתקות מהמקום שהן נמצאות בו.

הרעד בגוף יוצא אל הכלל

ומבט עיניים אחד

מערער את הכול.