אני עומדת על האספלט החום, אשר נרטב ככל שהשניות עוברות מטיפות הגשם שנופל עליי.

אני מרגישה את הטיפות והן ממלאות אותי.

זו הרגשה אין סופית שחיכיתי שתגיע בזמן הנכון.

האושר שמציף אותך כאשר אתה נמצא תחת הגשם,

כל כולך נתון לחורף, לקור, לרוח ולטיפות אשר יורדות בזמן לא מוגבל.

שהרגע הזה יימשך ולא ייעצר כך פתאום.

לא אכפת מהקור והרוח שמעיפה שיערי לכל עבר,

אני נתונה כל כופי לאותו הרגע, לאותו שקט פנימי שמתפשט בכל גופי

ולהרגשה שזו רק אני שעומדת כך בחוץ

והחורף מעליי.

לעצום עיניים ולהשתלב עם הרגע עצמו, להיות שייכת וחלק מהמופע המרהיב שטיפות הגשם והרעש שלהן כאשר הן נופלות על הרצפה הקרה ועליי, על בגדיי, עושות, זה המופע היחיד שמביא לאושר תמידי.

והקרירות לא נעלמת גם כמה דקות אחרי, והחיוך לא יורד,

כי יש גשם והחורף כבר כאן

והאושר מתגלה בצורה היפה ביותר.