אצבעות רועדות וידיים לא מפסיקות לנוע,

שקט שורר אך המוזיקה מתנגנת לה בשקט.

אי אפשרות להאמין שזה קרה, שהוא איננו יותר.

הראש לא מצליח לקלוט, וגם הנפש אינה.

היא הופכת מקומטת מעט, לאור המילים המהדהדות בראשה

ממה שאמרו לה דקות אחדות לפני כן.

(הנפש הופכת מקומטת במעט

בעקבות המילים אשר מהדהדות בראשה,

שנאמרו לה כמה דקות אחדות לפני כן.

עצב שורר אי שם, וכך גם השקט, איתו, מביע את הכול בתוכו.

מוזיקה מתנגנת בשקט וידיים רועדות ללא יכולת לעזוב.)