לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  אנושיות

בת: 29



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2018    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

נובמבר מאוחר


החיים מלמדים אותנו על שאריות של אנשים אחרים,

רגעים בודדים,

המלווים אותנו בתחושות כאלה ואחרות,

בין ימים נשגבים

וזיכרונות שנשכחו מכבר.

 

הימים הללו הם הטובים ביותר,

רק כך אני יכולה להציג עצמי כמי שהייתי ומי שאני עכשיו.

זיכרון של נפש פצועה, טיפה שנופלת, אהבה נכזבת או לב שבור

מתגמדים לעומת החיוך הפרוע, הרגש שמתנוסס על כל כולי,

וגופי, מתחמם באיטיות בין ידיך הנשגבות, המלאות כל טוב וכל מה שאני צריכה עכשיו.

התשוקה למגע אצבעותיך הוא כה מוחשי עד שגם הדמיון מתעתע בי מכל עבר.

 

נכתב על ידי אנושיות , 26/3/2014 18:31   בקטגוריות כתיבה, סיפרותי, אופטימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של This writingirl. ב-30/3/2014 20:28
 



מוקדם מדי לראות


מילים מתרוצצות בראש ומראות מתנגבות לדמיון, ביחד עם מנגינה ישנה שחוזרת לאיטה, עם התקופה המוכרת. זה מתנגן כל כך טוב בראש שרוצים להישאר באותו הרגע בלי לזוז ולנוע, לעצום עיניים ולהתמכר לתחושה הזו. להיזכר ברגעים נושנים ובנשיקות חטופות, שקטות, בלילות חשוכים, אך מלאי אור. בחברויות שהיו וכבר לא יחזרו, בחברים חדשים, אנשים חדשים, שמתחילים להיות מוכרים יותר ויותר, כאילו החברויות הללו הן על גבי שנים רבות. כפי שהזמן נע לו ואני כבר מתבגרת, לקראת סיום ודרך חדשה קרבה לה. בלי לעצור, אין עצירה כאן, אני מבקשת אך זה לא עוזר, הזמן חולף לו גם אם אבקש שיעצור, גם אם אבקש שיראה אותי כפי שאני, דברים נעשו, צריך להמשיך בהרגשה טובה ושקופה, להמשיך מכאן הלאה ולהרגיש שלמים, לא צריך להידחק בעבר, אלא לפתוח דף חדש אל ההווה והעתיד שממשמש ובא. דרך טובה ופורייה נגלית לפנינו, ולא צריך יותר מזה. לא נבקש יותר, נחיה מרגע לרגע, משניה לשנייה ומשנה למשניה. טעויות קורות, כולם אנושיים, כולם תמימים ולא מבינים את שקורה סביבם, ועם הזמן גם זה משתנה, אך אין דרך חזרה, רק דרך ללכת מכאן הלאה. זה מעצב ומשנה אותך, וכל שאתה צריך לעשות הוא להיות שלם עם עצמך, לא משנה מה אחרים תפסו ממך בזמן מסוים או במילים שאמרת או בדרכים שהראית עצמך, כל עוד אתה עצמך יודע מי אתה, זה מה שחשוב יותר מכל.

נכתב על ידי אנושיות , 13/3/2014 22:05   בקטגוריות כתיבה, אופטימי, סיפרותי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של This writingirl. ב-16/3/2014 20:00
 



הסתכלות על המציאות שלנו כאחרת


אני שמחה שאתה אוהב

או שנמאס לך

ונשבר לך הלב.

 

אל תחשוב יותר מדי,

תעיז,

תתקדם,

תהיה אמיץ ואל תחשוש

 

כי מבושה אנחנו נעלמים

לא מניסיון להתקדם בחיים.

 

תגשים את כל חלומותיך

ותדע לומר את המילים הנכונות

ברגע המתאים

 

ושחיוך יעלה על שפתיים

אדומות, בשרניות,

כפי שאתה אוהב,

לפני שאתה נוגע

ופותח בפניה את הלב.

 

תשכב על הגב

ותחשוב על החיים

איך הם היו נראים

כחיים של אחרים.

מציאות שונה, ולעתים אף כואבת,

אך תסתכל כשתפתח אותן

ותגלה

שהיא רק שואבת

 

אותך אליה

וגם אותה

בין משחק לחיים

יש כאן חשיבה.

 

אתה מחייך,

וכך גם היא.

מסתכלים, רוצים

ומגלים האחד את השני.

 

וכך נפתחת היא בפניך,

זו האמת כולה,

עם האהבה שלה,

שהיא הכי גדולה.

נכתב על ידי אנושיות , 10/3/2014 18:09   בקטגוריות כתיבה, אופטימי, סיפרותי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של This writingirl. ב-13/3/2014 22:17
 



  
דפים:  
6,413
הבלוג משוייך לקטגוריות: שירה , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאנושיות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אנושיות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)