לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  אנושיות

בת: 29



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2018    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

תמימות עולה על סולמות


סודות ורגעים אשר נפרשים אל האופק.
מחשבות נודדות אל המרחקים, בלי מחשבה עד לאן יגיעו.
הבריזה של המחר עוברת בגופי עכשיו, היא מפזרת את חום גופי אל הסביב.
הרגשת תמימות מסתתרת אי שם, אך מסתלקת במהירות כאשר הבוטות והסוטות מתגנבות להן לאט גם הן אל ראשי.
התבגרות נעשית עם הזמן, במהירות ובאיטיות, אם רוצים זאת ואם לא.
זהו תהליך, כמו עוד הרבה תהליכים שאדם עובר בחיים, גם אני עוברת את זה.
אי אפשר לעצור את זה.
אי אפשר להתנגד לזה.
זה פשוט קורה.
צריך לקבל את זה ולהמשיך הלאה.
אך האם באמת אפשר להמשיך הלאה,
עם כל הדברים שאתה עוד רוצה להספיק ולעשות? ובעיקר, להגיד?
יש דברים שאתה מפחד לומר כי אתה מפחד מה יגידו לך עליהם,
אך בשלב מסוים צריך לאזור אומץ ולהסתכל לפחד בעיניים, לא להתייאש ולעמוד מולו.
זה התהליך והדבר הכי משמעותי שאדם יכול לעבור בחיים.

נכתב על ידי אנושיות , 26/6/2013 22:49   בקטגוריות כתיבה, סיפרותי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של This writingirl. ב-27/6/2013 10:12
 



פיתרון ניגלה בסוף תשובה


זה יכול להיות עפר ואש.
העשן שמתלבה מעלה והלאה,
רואים אותו עד קצה העולם,
בעיניים קטנות המביטות סביב.
מחפשות את הדבר הנכון לעשות,
בניסיון לתפוס את העשן השקוף כמעט,
ולקרבו לליבם ההולם כה חזק.




אז ככה. סיימתי את כיתה י"א!

אני לא מאמינה שזה עבר, נגמר והסתיים סוף סוף, השנה הקשה הזו שכולם מפחדים ממנה.

את האמת שהייתה לי שנה מדהימה, עברה עלי טוב כל כך ואני פשוט מאושרת ושמחה מכל מה שהיה בה, גם מהדברים הקשים וגם מהדברים הטובים.

מקווה בהחלט ששנה הבאה תהיה ייחודית, מנוצלת היטב, טובה ומדהימה ואפילו עוד יותר מהשנה, שבאמת הייתה אחת השנים אם לא הכי, לדעתי, הכי טובות שהיו לי בבית הספר עד עכשיו!

הלך לי פשוט טוב השנה, ואני מאושרת מזה. מכל הבחינות. דברים קשים, כואבים ורעים מובילים לדברים טובים ומתוקים בסופו של דבר, אז צריך תמיד לחייך בכל תקופה ולדעת שהכל טוב ויהיה טוב עוד יותר :)

סיום טוב ומתוק לשנה מדהימה שכזו. כל כך הרבה סופים קורים וקרבים... לפעמים זה יכול לבלבל את האדם, אך לכל סוף יש התחלה חדשה.

ועכשיו ההתחלה הקרבה הנה החופש הגדול, לו חיכיתי רבות, איזה כיף, איזה אושר!!!

אז חופש גדול בפתח- להנות, להשתגע, לנצל כל רגע ולחייך ולצחוק ולעשות כל יום משהו אחר שאתם אוהבים! תעשו רשימות ופשוט תהנו! תכתבו ותנצלו את כישרונותיכם עד הסוף.

לכתוב, לצלם, לנוח, לישון, לעבור את הבגרויות האחרונות בשלום, לעשות המון ימי צילום ולמצוא סגנונות צילום חדשים ולהמשיך לכתוב את הספר שלי ועוד המון דברים אחרים שאעשה החופש ואני פשוט מאושרת מזה ואין שמחה בעולם הזה כמוני. :)

שיהיה חופש נהדר ומנוצל עד הסוף לכולם, אוהבת המון! ♥♥♥

נכתב על ידי אנושיות , 21/6/2013 14:58   בקטגוריות כתיבה, סיפרותי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של This writingirl. ב-25/6/2013 13:00
 



חודש חדש


אבל בלילות איך בכיתי.

איך הדמעות ירדו במורד לחיי.

איך הרגע היה כל כך עוצמתי ומלא ברגש,

עד שהבנתי שאני לא יכולה להתאהב.

לא הוא.

לא בו.

 

הוא פוגע.

הוא הופך את הדברים לגרועים יותר. למחמירים יותר ממה שהם.

הוא מכאיב.

הוא גורם

ללב שלי להישבר.

 

לרגשות שלי לעלות על גדותם,

ולהיות מי שאני לא רוצה להיות.

 

אני לא רוצה

להיות

הבחורה

שבורת הלב

 

יותר.

נכתב על ידי אנושיות , 9/6/2013 22:54   בקטגוריות כתיבה  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של This writingirl. ב-21/6/2013 15:36
 



  
דפים:  
6,413
הבלוג משוייך לקטגוריות: שירה , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאנושיות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אנושיות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)