פנים.

נשימות.

מבטים.

הסתכלויות אחד על השני.

חיפושים אחר דבר לא ברור.

אחר דבר לא נגלה.

אחר דבר, שיתגלה עם הזמן.

ואולי. זו גם שאלה.

החיים מלאים בשאלות,

הולכים סחור סחור,

מסתכלים קדימה,

מסתכלים לאחור.

מחפשים.

את מה?

אתם שואלים,

זאת האדם עצמו יודע,

עמוק עמוק בפנים.

קיבלתי מצלמה חדשה, Canon 70D לכבוד יום הולדת 18 הקרב ובא בצעדי ענק, לא חשבתי שהזמן יעבור מהר כל כך,

הצילום זה חלק ממני ואני לא יכולה בלי זה. זה חלק מהמהות שלי בחיים.

זו מצלמה מדהימה ומקצועית מאד, הדבר הכי יפה (מבין השניים) שראיתי בחיי. ואני הכי מאושרת בעולם!!

לא יכולתי לבקש יותר טוב מזה ואני פשוט שמחה כל כך שיש לי את ההזדמנות והיכולת הזו לנצל את יכולות הצילום שלי עד הסוף ולהנות מזה עוד יותר ממה שנהניתי עד עכשיו ופשוט לצלם ולהראות את העולם דרך העדשה והראייה שיש לי, דרך ההסתכלות שלי על העולם שאני נמצאת בו.

זה לגלות, ללמוד עוד יותר, להפנים וליישם. תמיד כשאתה חושב שאתה יודע הכל אתה פתאום מוצא דברים חדשים שלא ידעת לפני, בצילום או אפילו בכל דבר בחיים, ועכשיו בכלל. :)

ובנוסף, יש עכשיו את הבחירות לגולדן בלוג, אני ממש מתרגשת מזה וחיכיתי שיהיה את זה שוב; זה נחמד וטוב כסיכום שנה נפלאה, יוצאת דופן ומדהימה שהייתה. במהלך השנה הזו הצטרפתי לישרא באופן קצת יותר רשמי ומוחלט והתמדתי להיות כאן, ואני שמחה על ההחלטה שלי ועל שנפתחתי לעולם הזה והכנסתי בו את עולם הכתיבה שלי.

מעניין לראות מה יהיו התוצאות ובעקבות הגולדן בלוג לגלות עוד כישרונות ואנשים ובעצם עד כמה בלוגי הכתיבה עולים ברמתם ובאים באמת לתודעה יותר ויותר ומוערכים הרבה יותר. אני שמחה על כך. זה חשוב. ושאולי יותר ויותר אנשים יגלו את הבלוג שלי ואת הכתיבה שלי וייפתחו אליה... יזדהו, או יהיו חלק מהעולם וימצאו כמה רגעים שלווים בחייהם עם קצת שקט, שלווה ושיעלו חיוך על פניהם, עם כוס תה ביד, שתחמם אותם ברגעים הקרירים שישנם, בחוץ, במזג אוויר המדהים הזה שנמצא כאן אצלינו סוף סוף, החורף!!!

ושיהיה סוף שבוע נפלא, מרגש ומלא נחת. ♥ ♥

לפעמים גם

אני מנסה לנקות

את הראש

לפעמים גם

אני רק רוצה

להגיד שלום

לפעמים גם

אני רק רוצה

לשמוע נשימותיך

לפעמים אני

כל רצוני הוא

לנשק שפתותיך

לטעום אותן

את טעמן שלהן

ולשבוע מהן

לפעמים כל

מה שאני רוצה

הוא אותך.

והתשוקה לגוף, למגע, לדמיון, כה חזק ומהטל בי עד בלי די. כאשר אני קוראת מילים כתובות על גבי דף לבן, כל העולם פרוש לפניי במלוא הדרו. כל היופי נגלה בעיניי והגשם מתדפק על החלון והרעש שלו נעים.
משב רוח ממלא אותי ואוויר נקי נמלא בריאותיי, בגופי, בנשמתי, ואני, נותנת לו להישאר, לרגע לשהות כמה שהוא חושק בו ודמיוני משתגע, הופך משקט לרועש וחוזר כך שוב ושוב. הנוף הניצב למולי היפה מכל, וכך גם השתקפותו שלו בדמיוני, כזיכרון מתוק למה שהיה ויכול עוד להיות בינינו, בין שנינו.