וואנשוט שכתבתי ביחד עם הכותבת האנונימית.
החלטנו לשלב כוחות, מוחות וכתיבה ולכתוב ביחד קטע, משהו שלא ראינו עד עכשיו בישראבלוג.

זה היה מעניין, מרתק, שונה, מלהיב וכיף.
חוויה מעניינת מאוד, מלמדת רבות וטובה. יהיו עוד קטעים משותפים כאלה. :)

הנה הקטע, תקראו ותהנו!

המסע אל הלא נודע/ Thiswritingirl. והכותבת האנונימית :)

התקווה שציפתה לה זמן כה רב התנפצה לרסיסים ברגע אחד.
היא הרגישה שהיא נופלת לתוך בור שהיא לא יכולה לצאת ממנו.
מתי ידעה שהרגע האמיתי יגיע? זאת אי אפשר לדעת לעולם.
היא הרגישה פתאום לא אמיתית עם עצמה, כי כל העולם חרב עליה ברגע אחד. בלי שהייתה מוכנה לכך מראש.
הרגש שרצתה שייעלם לא הלך. לא נעלם לו. היא נאבקה ברגש הזה אך זה לא עזר.
הדמעות ריצדו בעיניה ויצאו לאחר מכן ללא שליטה, עד שירדו במורד לחייה נהרות של דמעות.
היא רק רצתה לברוח, בכדי לשכוח את העיר שהיא חיה בה, את כל מה שעובר עליה אחת ולתמיד.
לשכוח מהכול ולפתוח דף חדש, נקי. אחר. שהיא תהפוך להיות מישהי אחרת בן לילה, אם זה אפשרי.
היא לא עוזבת כי היא מכורה כבר לבעיות של עצמה. היא לא יכולה להרפות מהדברים הללו שעוברים עליה, היא מתקיימת עליהם, היא לא יכולה בלעדיהם. זו הבעיה שלה. היא לא מודעת אליה עד כדי הכאב שהיא גורמת לעצמה עם הרגשות שמתרחשים בתוכה והיא מרגישה אותם חזק מתוך החולצה שלה.
והלב פועם חזק 'בום בום בום בום', לא מפסיק.
והיום, היום היא תפסה את עצמה בשתי הרגליים שהובילו אותה למסע חדש.
היום היא סוף סוף תפסה את האומץ שהיה דרוש לה כבר כל כך הרבה זמן.
אחוזה במזוודה היא מובלת לעבר תחנת האוטובוס, לעבר עיר לא ידועה.
ועכשיו, עכשיו היא עוזבת את כל הרגשות שלה ואת מה שהיא מנסה לשכוח כבר המון זמן.
היא מקווה להתנתק מכל תחושה שעוד השאיר בה המקום ההוא.
המקום שליווה אותה זמן כה רב, המקום שהיא נמצאת בו מאז שהיא זוכרת את עצמה.
היא מצמידה שתי ידיה לפיה בשביל לשמור על החיים הקודמים שלה בסוד, בשביל לשמור על שתיקה לגבי כל עברה.
ועכשיו, עכשיו מתחיל המסע שלה לעבר הלא נודע, בזה הרגע מתחילים החיים החדשים שלה.
היא מצמידה ראשה אל חלון האוטובוס, מרגישה את הקור שעובר ממנו אל גופה, אט אט מזדחל לו בין כל ורידיה והיא מרגישה רעד בכל הגוף.
היא לא בטוחה אם מה שהחליטה זוהי ההחלטה הנכונה והסופית שלה,
אך היא תגלה אם עשתה את המעשה הנכון בהמשך הדרך,
כאשר תגיע לנקודה שלה ציפתה כל הזמן הזה.
עם כמה שהדרך מסורבלת וקשה, היא תעמוד בכל מכשול ותצליח להגיע למה שהיא מקווה וכמהה לו,
היא תגיע אל נקודת הסיום שהחליטה לקבל על עצמה.
אל המקום הנכון בשבילה בנקודת הזמן ההיא,
כאשר הוא יהיה המקום הלא נודע שלה.

סוף שבוע נפלא שיהיה, שבת שלום וחופש נעים ומהנה! תנוחו הרבה ותבלו. :)

♥,
XOXO

Thiswritingirl.

היגיון האנשים נהרס תחת הרגש העוצמתי שעובר ומתרחש בתוך גופם.
הרצון להרגיש שלם עם עצמך ועם מה שאתה עושה,
הדרך שבה בחרת ללכת.
הצעדים שהתחלת לצעוד בהם,
גם כשהם קטנים וזעירים,
אתה מרגיש שחוללת שינוי גדול.
בעצמך. בך. ברגש שאתה מרגיש וחווה.
בדרך החשיבה שלך.
בדרך שבה אתה מסתכל על החיים ומעביר אותם לסובבים אותך.
בדרך פשוטה אך מסובכת ככלות הכל.
בדרך מלאת תלאות וסבכים,
מובילה אותך גם למציאת עצמך ברגעים קשים.
יכולים להיות אלו רגעים שלא דמיינת לעצמך שיגיעו אליך ושתחווה אותם כבר עכשיו,
ויכולים להיות גם רגעים שמחים שגורמים לך לאושר ולחיוך לעלות על שפתיך ולגרום לך להיות אדם בעל שמחה בתוכו ומאושר.
אתה מסתכל על הדרכים בהן אתה בוחר ללכת ובסופו של דבר בוחר את הדרך שנראית לך הכי נכונה לך עכשיו.
בזמן הזה וברגע הזה, שמרגיש לך הכי נכון ללכת בה.
באותה דרך, שכרגע תשנה ותעצב את חייך לכאן ולכאן.
בדרך שאתה תרגיש עם עצמך שבנית אותך, את האדם שאתה,
את מי שאתה עכשיו.
לא מי שאתה תהיה בעתיד. זה כבר ייבנה עם הזמן ועם השנים ועם ההחלטות שתעשה.
כל מה שתעשה יבוא כברכה. כל מה שתעשה נבנה על דברים שעשית בעבר ומעוצבים בדרכים משונות מאלה.
דרכים שקשה להסבירן במילים אך במעשים ובמבטים הם אומרים הכל.
מדברים בשם עצמם ובשם האחרים, שמסתכלים עליך מהצד ורואים את מה שאתה עובר,
את כברת הדרך שאתה סולל לעצמך והולך בה יפה. לאורך הזמן ולאורך השנים שחולפות להן ביעף.
בלי להעיף מבט אתה כבר שם,
הדרך סלולה.
הגעת לצומת הדרכים אליה רצית להגיע.
ועכשיו,
לאן אתה תלך?
באיזו דרך שהכנת לעצמך כל הזמן הזה,
תבחר ללכת בה באמת,
בסופו של דבר?

(קרדיט לספר "משהו פשוט מסובך" של דקלה קידר עמוד 443 על ההשראה שהביאה לי לכתיבת הקטע וקצת מהעזרה בכתיבת המשפט הראשון בקטע זה).

קטע שכתבתי בנושא האתגר הראשון שנתתי כאן בבלוג.

היא יושבת לה בפינת החדר, משקיפה מהחלון על החוץ.

היא קולטת אותו בזווית עינה, מסתכלת עליו ולא מתיקה מבטה ממנו.
הוא נראה כל כך שלו ונינוח אי שם בחוץ, למרות הגשם שיורד בחוזקה והטיפות שנופלות על בגדיו כמו ממטרת מים מלמעלה.
החיוך שלו ממיס אותה, וכל פעם שהיא מסתכלת עליו והוא מחייך אליה היא לא יכולה שלא לחייך גם בחזרה.
היא מרגישה כל כך בנוח אתו, הם יכולים לדבר כל כך הרבה אחד עם השני, עם מילים, עם מבטים, או ללא מילים כלל.
השתיקות גם אומרות הרבה.
היא מכירה ויודעת את ההרגשה של מה שעובר עליה אי שם בפנים, בתוכה, בתוך הלב שלה.
שכל פעם שהיא רואה אותו הלב שלה מתהפך בקרבו ופרפרים גועשים לה בבטן, היא מנתקת מחשבותיה מהעולם ומתרכזת רק בו.
היא מביטה בו והוא מביט עליה מלמטה בחזרה, אל חלונה. היא ריחפה לה במחשבותיה ולא שמה לב שהוא מסתכל עליה עד שהתרכזה בו.
הוא חייך והיא חייכה במבוכה.
היא ירדה למטה במדרגות והלכה עד אליו.
הם עמדו קרוב אחד לשני, הסתכלו אחד לשנייה בעיניים ולאחר מכן הסיטו מבט אל רצפת הכביש הרטובה או על טיפות הגשם הנופלות.
הוא קרב אליה והיא שתקה.
הוא אחז בה, לקח את ידה בידו וקירב אותה אליו עד שהם עמדו צמוד והרגישו את חום הגוף האחד של השנייה.
הוא רכן אליה ונשק לה על שפתיה.
היא הרגישה את שפתיו החמות נעות בקצב אחיד ביחד עם שפתיה,
הם הרגישו שלמים וכגוף אחד, הם סוף סוף אזרו אומץ ועשו את הצעד הזה שכל כך פחדו ממנו וחששו, אך כל כך רצו וחשקו בו בו זמנית.
זו הייתה הנשיקה שלה חיכתה המון זמן, סוף סוף הנשיקה שייחלה לה ורצתה שתתממש קרתה.
היא הייתה מאושרת והרגישה שזה הדבר הנכון בשבילה.
הדבר הנכון בשביל שניהם.
הם התנתקו אחד מהשנייה, אך לא רצו להפסיק. הם רצו להמשיך להתנשק שוב ושוב, ללא הפסק.
הם אהבו את זה, את הדרך שבה התנשקו, הם הרגישו שזה נכון ואמיתי.
הוא הביט בעיניה ומצא את המבט הזה שחיפש, המבט המאוהב שחיכה לו כל כך הרבה זמן שיופיע בעיניה.
הוא הרגיש שזו אהבת אמת. שהיא אוהבת אותו. שסוף סוף הוא מצא את מי שחיפש.
הוא אהב אותה יותר מכל דבר אחר בעולם ורצה רק להיות איתה לאורך כל הזמן, והנה,
הרגע הזה הגיע.
עכשיו זה מתממש.
עכשיו זה קורה.
והם ביחד.
הוא אוחז בידה והם צועדים יחדיו על הכביש בהמשך הרחוב,
מחזיקים ידיים כמו זוג מאוהב ומרגישים מה זו אהבת אמת,
אשר חיכו לה כל הזמן הזה,
ועכשיו זה קרה להם.
ביחד.
וחיוך חטוף ומבויש על הפנים של כל אחד מהם גילה עד כמה שהם באמת אוהבים,
עד כמה הם באמת רוצים וחושקים אחד בשנייה ורוצים באמת להיות האחד עם השנייה.
והוא עטף אותה בין זרועותיו, חיבק אותה חזק ועטף אותה בחום ואהבה שלו חיכתה כל הזמן הזה.
היא רק רצתה שהיא תהיה זו שתקבל את האהבה הזו ממנו, ולא מישהי אחרת.
ועכשיו זו היא. זו באמת היא. הוא נותן לה את כל האהבה הזו ואת כל מה שהוא מרגיש ישירות.