|
| 8/2014
"יו אר מיי גולדן סנשיין"
אתה יושב לידי, כל כך קרוב. כל כך קרוב אליי, זה מדהים. אתה מתקרב קצת, ממש קצת, לאט לאט. ופתאום, ברגע קטן של חוסר תשומת לב מצידי, אתה תופס את צווארי ומנשק אותי, מנשק אותי חזק. לוקח לי רגע להגיב, לא באמת הופתעתי אבל עדיין התרגשתי קצת. כשאני מצליחה להגיב, הכל נהיה יפה פתאום, נורא נורא נעים. עובר זמן מה, אנחנו מתקרבים עוד ועוד ועוד. וברגע של להט, אתה דוחף אותי קצת ושולף את הטלפון שלך. "הרסת את הרגע." אני אומרת, קצת מאוכזבת. "חכי שניה," אתה אומר. לאחר כמה רגעים, כשאני עוד מופתעת ואתה עדיין עם הפנים במסך, אתה מפעיל שיר. השיר לא מתאים לאווירה, בכלל, אני חושבת שזה רגאיי. לא משהו רומנטי או מרתק בכלל. בפזמון אתה מצטרף לשיר, מסתכל לי בעיניים. אתה לא באמת יודע מה המילים אבל זה מצחיק אותך להמציא מילים שבכלל לא קיימות באנגלית, או שהן קיימות ואתה פשוט לא יודע עליהן. וברגע שמגיעה השורה האחרונה, ממש בשניה שהיא מסתיימת, אתה מחייך. אתה תופס את צווארי ומנשק אותי, מנשק אותי חזק. לוקח לי רגע להגיב, לא באמת הופתעתי אבל עדיין התרגשתי, אפילו יותר מבפעם הקודמת.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
