לנשום אוויר הרים רחוקים ולהסתכל על הנוף היפהפה שמשתרע תחתיי. כך ביליתי את השבוע האחרון. הכל פסטורלי ושלו סביבי ואני רק נחה. הבעיה העיקרית בחג הזה היא שפשוט אין מה לאכול. מצות זה נוראי, לא טעים ולא בריא וסתם עושה כאב בטן. בכל ה"כאילו פסטה רק בלי קמח" או "כאילו לחם רק בלי קמח" יש מלא ביצים, וזה לא מקובל עליי. אז אני כבר שבוע וחצי אוכלת סלט, סלט סלט סלט סלט. כמה כיף היה למצוא היום פיתה, אמיתית, עם המון קמח, ולאכול אותה עם המון המון חומוס. חיכיתי לזה כל כך.

יוצא לי לטייל הרבה, במקומות רחוקים יותר וקרובים יותר, אבל הכי אני נהנית לטייל בארץ. תמיד חם כאן, וכשלא חם אז יש המון רוח, והכבישים מסוכנים (לא רק כאן), אבל אין כמו לסיים טיול במקום הכי יפה בעולם עם המון פלאפל. כולם כאן מדברים עברית, נושמים עברית, זה כל כך נעים. יש לנו אין ספור בעיות, את זה אי אפשר להסתיר, אבל לוותר על הארץ שלנו זה באמת בזבוז. הגליל מעולם לא היה ירוק יותר, הנגב מעולם לא היה יבש יותר. סתם, אין לי מושג. אבל שווה לצאת לטייל, באמת.