הבלוג של עמותת מגן לזכויות אנוש

שבועיים בלבד לפני שה-DSM-5 אמור לצאת לאור, הכריז המכון הלאומי לבריאות הנפש, מכון המחקר הגדול בעולם לבריאות הנפש, שהוא מסיר את תמיכתו במדריך.
 

במכה משפילה לאיגוד הפסיכיאטריה האמריקני הבהיר ד"ר תומס ר. אינסל, מנהל המכון, שהמכון לא יממן עוד פרויקטים מחקריים אשר נשענים באופן בלעדי על הקריטריונים של ה-DSM. מעתה והלאה, המכון, אשר בעבר שם את כובד משקלו ותקציבו על מהדורות קודמות של המדריך האבחוני, "ינווט את מחקריו הרחק מהקטגוריות של ה-DSM". "חולשתו" של המדריך, הסביר בהצהרתו, שנוסחה בחריפות, הינה "חוסר התקפות שלו". "בניגוד להגדרות שלנו למחלת לב כלילית, לימפומה או איידס, האבחנות של ה-DSM מבוססות על הסכמה בנוגע לאוספים של תסמינים קליניים, ללא שום בדיקת מעבדה אובייקטיבית".
 

ההסכמה הזו היא כעת בבירור חסרה. ספק אם הייתה בכלל קיימת אי פעם. כפי שאמר פעם יועץ ל-DSM-3 למגזין הניו-יורקר על כמות העמדת הפנים שהניעה את מי שהייתה אמורה להיות מהדורת 1980 "מבוססת הראיות": "היה מעט מאד מחקר עקבי, והרבה מהמחקר שהיה קיים היה למעשה גיבוב- מפוזר, לא עקבי, מעורפל".
 

על פי אינסל, יותר מדי מהבעיה הזו עדיין נותרה, כפי שהתבטא בנוגע למדריך, שסבל מהערכת יתר  בנוגע לדיוק והתקפות שלו במשך עשורים: " בעוד שה-DSM תואר בתור ה'תנ"ך' של התחום, הוא לכל היותר מילון, אשר יוצר סדרה של תוויות ומגדיר כל אחת מהן". ואפילו לא מילון טוב במיוחד, כפי שממסתבר. על ההחלטה להסיט את המחקר בבריאות הנפש הרחק מהמדריך והמדדים שלו אומר אינסל: "לאנשים עם בעיות נפשיות מגיע יותר".

למאמר המלא:

http://www.psychologytoday.com/blog/side-effects/201305/the-nimh-withdraws-support-dsm-5