ורוצים למחוק אותו. להשמיד אותו כאילו זה כלום.

 בשבילם זה סתם עוד אתר שאנשים כותבים בו, בשבילי? בשבילי המקום הזה מציל חיים.
הוא הציל את שלי.
הוא הבית השני שלי.
אני תמיד חוזרת אליו ותמיד אשאר איתו.

מבחינתם אנחנו מספרים, שורות טקסט חסרות משמעות.
אבל אנחנו כל כך הרבה יותר מזה

אני שיתפתי בבלוג הזה המון, הרבה יותר משאי פעם חשבתי שאצליח.
הבלוג תמיד היה כאן בשבילי, כתבתי בו דברים שהרגשתי, דברים שחוויתי, הוא משמר בתוכו דברים שלעולם לא אצליח להזכר בהם באותה צורה בלעדיו.
לקרוא פוסטים ישנים שכתבתי, לראות איך השתנתי, אין לזה תחליף.
אני יכולה לשקוע שעות בקריאת פוסטים ישנים, זה מתסכל ומכאיב אבל זה גם מדהים אותי איך השתנתי.

לטובה, לרעה, זה כל כך לא משנה.
המקום הזה גרם לחיים שלי להשתנות לחלוטין.
הוא הכיר לי אנשים ששינו לי את החיים.
ואני ממש לא מסוגלת לחשוב על החיים שלי בלעדיו.

האמת שאף פעם לא חשבתי שהמקום הזה מסמל בשבילי כל כך הרבה, אבל כשאני חושבת על זה? המקום הזה, האתר הזה, הוא אחד מהדברים שמרכיבים אותי.
אני מנסה לחשוב איך החיים שלי יראו בלעדיו, ואני באמת באמת לא יודעת.
אני לא יודעת מה אני אעשה אם הוא יסגר.
כי המקום הזה, המקום הזה זה הבית שלי, ולסגור אותו זה הדבר הכי נוראי שמישהו יוכל אי פעם לעשות לי.

אני לא חושבת שאי פעם פחדתי כל כך בחיים שלי.