למה אני צריכה להשתמש במשפט הזה כדי שהם יוותרו?

בתקופה האחרונה כל מיני בחורים מתחילים איתי.

דבר שדיי מפתיע אותי, אבל זה לא מה שאני הולכת לדבר עליו בפוסט הזה.

כולם, ללא יוצא מהכלל לא הפסיקו כשאמרתי להם שזה לא יקרה וויתרו רק כשאמרתי להם שאני לסבית. וגם אז לא כולם ויתרו.

וזה מעצבן אותי.

למה בחורה לא יכולה לומר ׳לא׳ או ׳מספיק׳ וזה באמת יהיה ככה? למה אני צריכה להגיע למצב שאני יוצאת בפניהם כדי שהם יוותרו? וואלה לא בא לי לספר לבחור שאני בקושי מכירה שאני לסבית. לא בא לי. אבל אני חייבת כי אחרת הם פשוט לא יוותרו. 

כי ״עדיין לא פגשת בחור כמוני״ 

כי ״כנראה שאף פעם לא היית עם הבחור הנכון!״ 

כי ״תני הזדמנות ואני אוכיח לך שאני שווה את זה״

כי ״אני לא כמו כל הבחורים הג׳יפה שפגשת עד עכשיו״

איכשהו, אתה תמיד תהיה הבחור הנכון, הבחור המיוחד, זה ששונה מכולם.

אבל תן לי לספר לך משהו, אתה בדיוק כמו השאר.

אבל אוקיי. רובם מוותרים כשאני מספרת להם.

אבל יש אחרים, שממשיכים. 

הם פשוט לא מצליחים להכניס למוח הקטן והמטומטם שלהם שיש בחורות שלא אוהבות בחורים.

היה אחד, שאמר לי ״נו זה כי את סתם מבולבלת, תאמיני לי אני אגרום לך לשנות את דעתך״

כן. כי כמובן שאתה מכיר אותי יותר טוב. אתה צודק לחלוטין! זה רק שלב, אני מבולבלת, נכון? כמובן שכן כי לא יכולה להיות בחורה שתכיר אותך ותהיה לסבית!

אחר כך אמרתי לו שיש לי חברה ושיוותר כי זה כבר פתטי ורק אז הוא וויתר. 

אבל רק אחר יש הוא יצא גבר וקרא לי ״לסבית מסריחה״

ולפני שמישהו אומר ״אז למה את לא אומרת להם מראש שיש לך חברה ושאת לסבית שנייה אחרי שאת מבינה שהם מתחילים איתך?״ זה כי לא מתאים לי לספר לבחור שרק הכרתי שאני לסבית ואני ממש לא מתכוונת לספר לו שיש לי חברה. אמורה להספיק לו הבקשה שלי שיפסיק וזה שאני אומרת לו לא.

מתוך סקרנות בעיקר,

סטרייטיות, מה אתן עושות כשבחורים כאלו נדבקים אליכן?