לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


אני רוצה להיות חתול.

Avatarכינוי:  הלוואי שהייתי חתול אנטיפת.

בת: 27





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2014

ואז נמאס לי.


והבנתי שלפעמים, פשוט צריך לומר Fuck it. ולישון. כי כל הבעיות יחכו עוד יום אחד. 

 

נכתב על ידי הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. , 24/7/2014 20:46  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Bel the painter ב-26/7/2014 23:17
 



לתמוך בעזה


ככל הנראה ידקרו אותי על זה, אבל אני הישראלית היחידה שחושבת שצריך לתמוך בעזה? 

כי יש אנשים שלא מבינים את ההבדל בין עזה לחמאס.

חמאס, כן. מסכימה. צריך להרוג להשמיד מה שתרצו.

אבל תושבי עזה? אלו שלא קשורים לחמאס ומשמשים מגנים אנושיים בלי שבאמת שואלים אותי? הם צריכים תמיכה ועזרה.

כי תכלס, הרבה מהם רוצים שלום עם ישראל. הרבה מהם היו רוצים להפסיק את המלחמה הזו ולחיות חיים נורמלים.

 

בעיקרון תכננתי לפרסם את זה כסטטוס בפייסבוק.

ואז הבנתי שזה עלול להגמר בלינץ׳.

אבל אז הבנתי שזה לא הגיוני שאני לא אוכל לבטא את הדעה שלי.

אז החלטתי לפרסם את זה כאן במקום.

 

נכתב על ידי הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. , 19/7/2014 23:26  
הקטע משוייך לנושא החם: פעולה קרקעית בעזה
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של TKO ב-6/8/2014 22:26
 




אבל למה אני תמיד חייבת להיות מטומטמת ולהרוס את הדברים הכי טובים שקרו לי.

למה.

אוח לעזאזל.

 

 

נכתב על ידי הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. , 12/7/2014 03:13  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Pheoni ב-12/7/2014 15:52
 



החבורה העליזה - תרתי משמע.


אז הייתי אצל דנה עם טל ויערה .ס.

ועכשיו אני באוטובוס בדרך הביתה ומשעמם לי אז.. אני אכתוב על זה פוסט! גם ככה לא פרסמתי פה נצח.

 

היה ממש כיף XD

ראיתי את השמנה בפעם השנייה באותו החודש! שזה שיא. כי בדרך כלל זה פעם בחודש. ליטרלי. פעם אחת. אפילו כשנפגשנו לפני שבועיים, זה היה בראשון לשביעי. היינו בטוחות שזה יהיה השישי והתלהבנו שניפגש פעמיים אבל לא. זה כבר היה השביעי. אז כן. מרפי פישל! אז נפגשנו פעמיים XD

אולי תהיה פעם שלישית .ס.

 

אז עליתי על האוטובוס בכפר, הנהג המסכן הופתע כשאמרתי לו את שם התחנה(זו התחנה הכי שכוחה כמעט. בקושי מבקשים לנסוע אליה. והולך חזור? אני בספק שהוא אי פעם שמע על זה.) ואחרי חמש תחנות שבהן הוא חיפש בדפים הוא מצא את הקוד נסיעה ושחרר אותי לדרכי XD

טוב. אחרי נסיעה של שעה בערך הגעתי לדנה! .ס.

טוב כמעט לדנה. לתחנה שקרובה לדנה. ואז היא הייתה אמורה לבוא ולאסוף אותי אבל לא היה לי כוח לחכות אז הלכתי לכיוון היישוב שלה XD

ואז אמא שלה זיהתה אותי עומדת בכניסה אז היא כבר אספה אותי משם XD

טוב אחר כך נסענו לאסוף את דנה ואז את יערה וחזרנו לדנה <:

התנחלנו על יוטיוב. שיחקנו הרמז. הן ניצחו אותי ברמז. שיחקנו מונופול עם כרטיסי אשראי. הן חיסלו אותי במונופול כרטיסי אשראי. ואז הטל הגיע! 

עמדנו להתחיל לשחק מונופול רגיל ואז אמא שלה שאלה אם אנחנו רוצים טרמפ לבית הפנקייק. אז השארנו הכל כמו שזה היה והלכנו לאכול XD

אני גאה לומר שלראשונה בחיי אכלתי בבית הפנקייק .ס.

היה טעים <:

ציירנו להם על הצלחות עם סירופ שוקולד אכלנו פנקייק וצ׳יפס ואז חזרנו לדנה XD

אה וכן, בדרך עצרנו בגן שעשועים והוכחנו כמה ילדים מוגבלים בני חמש אנחנו.

טוב!

חזרנו לדנה המשכנו את המונופול שנטשנו, הבנו שזה יותר כיף במחשב כי שם הכל נורא מהיר אוטומטי ואתה לא צריך לזכור מה שלך XD

בשלב מסויים נמאס לנו אז אספנו הכל ו.. היינו מוגבלים ביחד.

אחרי שעה בערך של מוגבלות משותפת התחלנו לשחק NEVER. 

כמובן שאני הייתי הראשונה לצבור עשר נקודות ולקבל משימה.

אז לקקתי ליערה את הרגל בגבורה.

אחריי, נפסלה יערה.

אז היא הייתה צריכה לתת לטל לאפר אותה~

ואז פשוט השתעשענו עם האיפור של דנה וכל הנצנצים 3:

היה לי איפור כ״כ ילדת טאמבלר מתלהבת.

אבל היו לי נצנציםםםםםם

זה היה כיף! .ס.

בסופו של דבר הורדנו את כל האיפור ואז הלכנו לישון כי עייפות ושיט.

 

בוקר!

אוקיי, אז אני ויערה ישנו בחדר של אח של דנה, והלכנו לישון עם תריסים מוגפים ואור סגור. 

אז לשתינו היו רגעים שהתעוררנו ראינו שחושך אז חזרנו לישון.

ואז התעוררתי והלכתי לראות מה השעה כי ראיתי שאין שום שינוי בין ההתעוררויות שלי.

אבוי! לא ארבע בבוקר! אלא עשר וחצי!

אופסי.

אבל השמנה עדיין ישנה אז חזרתי לישון איתה ובערך באחת עשרה וחצי התעוררנו לחלוטין וקמנו מהעצלנות שלנו.

אכלנו ארוחת בוקר, נאנסתי ע״י כלב ודיברתי עם דג. כיף! D:

טוב אחרי כל זה הלכנו להתארגן, ואמא של דנה הסיעה אותנו 3:

ואז היא הסיעה אותי עד לצומת אולגה שמשם אני אמורה לקחת את האוטובוס הביתה כי אני לא זכרתי איזה אוטובוס אני אמורה לקחת לשם XD

אמא שלה מקסימה 3:

ואז נסעתי הביתה ועוד דקה אני בתחנה .ס.

אז אסיים בזה את הפוסט.

 

היינו כ״כ גיי.

אבל גיי מקסימים.

 

 

 

נכתב על ידי הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. , 11/7/2014 14:35  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מה דרוש כדי לגרום לי לבכות -


הופעה של עברי לידר ומלא זוגות מתנשקים מסביבי מסתבר.

 

יערה הייתה אצלי ליומיים וחצי, והיה ממש כיף, כי פשוט לא עשינו כלום.

היינו ביחד, הסתובבנו בעיקר התעצלנו על המיטה, אבל זה היה כיף

ואז היא הלכה ואני הלכתי לעבודה ואז כשחזרתי אחותי גררה אותי להופעה שלו.

ואז הוא התחיל לשיר איזשהו שיר שאני אפילו לא יודעת את השם שלו אבל והוא היה מקסים וחמוד וכל הזוגות בקהל התחילו להתנשק ואז ממש התגעגעתי אליה למרות שרק לפני כמה שעות ראיתי אותה ורציתי לבכות אבל עצרתי את עצמי כי אבא שלי היה לידי.

ואז חזרתי הביתה וירדתי לחדר שבו ישנו ולרגע הייתה לי מין תקווה קלושה שאכנס והיא תהיה שם אבל כבר לפני שנכנסתי ידעתי שזה לא יקרה והרגשתי מטומטמת שבכלל קיוויתי.

ועכשיו אני בוכה בשקט בחדר כי אמא שלי לעולם לא תצליח באמת להבין למה אני בוכה.

 

אוף אני שונאת את זה. את זה שהיא גרה רחוק כל כך

את זה שכולם גרים רחוק כל כך

ולעזאזל אני לראות את האנשים שאני אוהבת יותר מפעם בכנס.

 

 

נכתב על ידי הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. , 3/7/2014 23:53  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-29/7/2014 14:04
 





6,614
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מתוסבכים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להלוואי שהייתי חתול אנטיפת. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)