Stay alive and fuck it!
יש לי חיים מאוד טובים. אבל מותר לי לכעוס עליהם לפעמים, לא? |
 כינוי:
Yuli Vas בת: 27
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2015
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2015
אין כמו אמא (?)
איך כולנו אוהבים את היצורות שנקראות 'אימהות', הן אכפתיות, נותנות לנו אהבה ואוכל (אהבה = אוכל), ובקיצור, הן מושלמות. עד שאתה מאכזב אותן. בתחילת הקיץ גיליתי שנכשלתי בבגרות במתמתיקה ( אבל בינינו, ידעתי שלא אעבור אותה עוד כשפתרתי אותה) אמא שלי חטפה קריז כייאה לאמא רוסייה טיפוסית, והבנתי לחלוטין את סיבת הקריז שלה. מאז שאני זוכרת את עצמי, תמיד למדתי מתמתיקה. יש לי תמונות שלי מגיל 4 שבו שלחו אותי לקורסים שהכינו אותי לכיתה א' ובגלל שאמא שלי רצתה שאהיה חכמה אפילו עוד יותר היא שלחה אתי באותו הזמן גם לקורסים של הבוגרים יותר- כיתות ב' וג'.
כל היסודי שלי עבר עם מורים פרטיים למוזיקה, אנגלית ובעיקר מתמתיקה. גם בתחילת התיכון ועד למחצית י''א היתה לי מורה פרטית למתמתיקה, ובאיזשהו שלב הבנתי שאני לא הולכת להצליח גם ככה, גם עם כל העזרה שאני אי פעם אקבל. אחרי שנה וחצי ב5 יח' מתמתיקה, אמרתי למורה שבבית הספר שאני פרשת ל4 יח' ולא הייתה שמחה ממנה באותו היום(היא שנאה אותי- אבל זה סיפור לפעם אחרת). אמא שלי לא קיבלה את זה טוב... אבל באותו הרגע ידעתי שמה שעשיתי היה טוב בשבילי. חודש אחרי המקרה כתבתי את הבגרות של 4 יח', וכשחזרתי הביתה מהבגרות הודעתי למשפחה שהיהלי קשה ואני לא בטוחה לגבי הציון בבגרות. על העיניין אמי הבליגה ושכחה לאחר זמן קצר. ביום שלפני הנסיעה שלי לחו''ל בשביל טיפולים גיליתי את הציון ואמא שלי גם ראתה את התוצאה:53. להגיד שהיא הייתה עצבנית זה פשוט לא להגיד כלום.ועכשיו, כשחזרתי מ3 שבועות בחו''ל היא פשוט סגרה אתי בבית בהתחלה ללא שום דרך לצאת ועכשיו היא לוחצת עליי למצוא עבודה וטוענת שהיא עוזבת אותי ואת אבי כשיעבירו אותה לאילת. התגובה שלי: "מתי את כבר עוזבת?" מתברר שרק עוד שנתיים. כרגע היא יורדת עליי בפני כל אחד שמוכן להקשיב לה כי אם זה לא לשבח את הילדה היחידה שלה, אז זה לרדת עליה בגדול כיאילו אין מחר. היא לא מחשיבה אותי כביתה יותר, ואני לא מחשיבה אותה כאמא יותר. אז האנשים שאמרו את המשפט: "אין כמו אמא", הם לא טעו ולא צדקו. ברגע שאתה נולד לאם הנכונה, באמת אין כמו אמא. אבל עד אז, אמא, הבאת אותי לעולם ואני מודה לך על זה, אבל מכאן אני אסתדר לבד.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
