מחר בבוקר היא תסלח לי

אז עולים מחר לשבוע שמירה ואני לא אוכל לעדכן..בנתיים נספר סיפור:

לפני שנה בערך, הייתי בפולין מטעם בית ספר. פולין למי שלא היה זה אחד הטיולים היותר חזקים - מתי עוד יצא לך להיות עם כל השכבה שלך בחו"ל? טיול שמשלב רגשות חזקים במהלך היום, ובאוטובוס ובלילות צחוקים וחוויות שלא שוכחים.

אמא שלי גם יצאה לטיול. בבית ספר שלנו זה עבד בצורה הזאת - יש טיול נפרד להורים, אוטובוס משלהם, מלונות אחרים, ופוגשים אותם רק בטקסים. הרבה ילדים התביישו שההורים שלהם יוצאים - אני שמחתי על רגע. גם עשה טוב לאמא, ותאמינו לי שזה עשה טוב גם לי לראות אותה שם. 

בכלל, אני ילד של אמא. הילד הקטן במשפחה. אני מספר לאמא הכל, ויותר מזה - בחורה שמגיעה אליי הביתה חייבת להגיד שלום לאמא דבר ראשון. 

אז התחיל המסע לפולין. איתי באוטובוס הייתה מאי, ילדה שכבר לפני הטיול היה בינינו מתח מיני. בשבוע שלפני הטיסה ראיתי את הסימנים שהיא בעניין, והחלטתי לזרום עם זה בטיול.

מאי היא ילדה מיוחדת - כשהיינו רבים, והיא לא הייתה מדברת איתי ימים שלמים, הייתי יודע שהיא מעוניינת. ודווקא כשהיינו מסתדרים טוב ולא הייתי מעצבן אותה - זה היה סימן שאין לי סיכוי.

בערך חצי מהמסע היא לא דיברה איתי, הייתה אומרת לי בבוקר שהיא כועסת עליי, ובערב במלון הייתה משלימה איתי (ועדיין לא היה בינינו שום דבר).

כל המסע הייתה לי גם ידידה טובה,נעה, בת בית אצלנו, ההורים שלי כבר מכירים אותה, (למרות שהיה בינינו משהו כבר אבל זה סיפור לפעם אחרת).

כל המסע התנהגנו כמו זוג - כל הזמן צמודים, הולכים ביחד, הרבה מגע, כל נשיקת שלום או פרידה הייתה כמעט נשיקה אמיתית. כל המשלחת כבר שאלה אם אנחנו זוג.

בארבעת הלילות הראשונים ישנו באותו מלון כל המשלחת, ובלילה האחרון שישנו באותו מלון אני ונעה רבנו. היא רצתה לשחק משחקים, התחילה להמרח על חבר שלי למרות שהיה ברור שביני לבינה הולך להיות שוב משהו.

השלמנו, שוב מתנהגים כמו זוג, כשהסיטואציה עם מאי עדיין לא ברורה - חברה שלה לא יודעת להגיד לי אם היא בעניין או לא, וגם ככה אני לא מצליח לגשת אליה כשהיא לא מדברת איתי רוב הטיול.

יומיים לפני שטסנו חזרה, היה ערב פולקלור. באו פולנים והתחילו להרקיד אותנו, ואז היה ריקוד זוגות. כל החברים מסתכלים אליי את מי אני אקח לרקוד, כשגם מאי וגם נעה מסתכלות אליי ומצפות שאציע להן. אז לקחתי את אמא לרקוד. (אין צורך לציין שישר כל הבנות נמסו וכל ילדה בשכבה טרחה לבוא ולהגיד לי שאני נסיך ומושלם).

הלילה האחרון שלנו היה בשישי, והייתה קבלת שבת במלון של החצי השני(החצי של נעה). אנחנו יושבים לאכול ופתאום ניגשת אליי הסגנית מנהלת ורוצה שאני אעלה להגיד תודה בסוף הארוחה למאבטחים ולקציני בטחון. פתאום באמצע הארוחה אני רואה שנעה עצבנית והיא באה לעלות לחדר שלה. אני שואל אותה מה קרה והיא אומרת לי שהיא לא יכולה להיות שם יותר והיא עולה לחדר. באמצע הדרך למעלית היא מסתובבת ואומרת לי - "לא הבנת שאתה גם צריך לעלות?". אז עליתי.

היא נכנסה למקלחת, וכשאני מחכה בחדר היא צועקת עליי שמה אני יושב בחוץ ושאני אכנס פנימה לדבר איתה. אז נכנסתי.

כשהיא יוצאת מהמקלחת אני מסתכל בשעון ורואה שכבר לפני 10 דקות הייתי צריך לעלות להגיד תודה בארוחה, ושכל רגע האוטובוס שלי חזרה למלון יכול לצאת..

אז התחלנו להתחרמן על המיטה. באמצע אני מפסיק אותה, ואומר לה שאני חייב ללכת לפני שזהבה(הסגנית מנהלת) תאנוס אותי. 

"אתה באמת מעדיף שזהבה תאנוס אותך משאני אאנוס אותך?"

"כן"

בזמן שכולם למטה בקבלת שבת, אני קם לדלת, מדביק אותה לקיר, מתחרמנים עוד כמה דקות על הקיר של המלון וירדתי למטה.

מסריח מבושם של בנות, הספקתי בדיוק בזמן לאוטובוס.

שבת שלום.