מחר בבוקר היא תסלח לי

אז חזרנו משבוע שמירות, ונכתוב לכם על סיפור מהקיץ האחרון;

יש לי ידידה מאוד מאוד טובה. ידידה טובה ברמה שאמא שלה חולה עליי ואמא שלי חולה עליה, היא בת בית אצלי וכל המשפחה כבר מכירה אותה, יכולים לעבור שבועות שמדברים כל יום,ביחד סיפרנו להורים שאנחנו מעשנים, האמהות של שנינו טסו איתנו לפולין, מדברים אחד עם השני על הכל, מתייעצים, מספרים אחד לשני על בנים ובנות, ועושים הכל ביחד.

לידידה נקרא רומי.

רומי, מאז שאני והיא התקרבנו, תמיד הייתה תפוסה. היא מהילדות שמדלגות מקשר לקשר, לא שזה ממש הפריע לי.

בקיץ האחרון היא יצאה מקשר של מעל שנה אם אני זוכר נכון, ולשם שינוי עברו עליה חודשיים שלושה בלי שהיה לה אף אחד.

יום אחד אני והיא ישבנו בשכונה, והיא סיפרה לי שהיא כבר שלושה חודשים בלי מישהו. אני רק אציין שרומי בסוף אותו חודש טסה לשבועיים לניו יורק, חוזרת ליומיים בשכונה ומתחילה שנת שירות רחוק בצפון.

רומי דיברה על זה ששלושה חודשים אין לה כלום, ושיש לה רק עוד חודש פה, והיא מתה למצוא מישהו קליל, שלא יתאהב בה ושלא יהיו זוג, אלא אחד לעשות איתו צחוקים ובעיקר להזדיין הרבה. רומי גם סיפרה לי שהיא סוף סוף מצאה מישהו כזה, ושמחתי בשבילה, אבל היא אמרה שהם עדיין לא שכבו. 

הבעיה העיקרית שנראתה באופק היא שהוא חבר של האקס שלה, אבל לא נראה שזה הפריע לו כרגע.

שבועיים אחרי בערך, שוב ישבנו בשכונה, והיא בעצבים סיפרה לי שהוא חתך ממנה. בלי שהם הספיקו לשכב. האקס שלה ישב איתו לשיחה וכנראה גרם לו לרגשי אשם, אז הוא החליט שזה לא מתאים לו. רומי מצאה את עצמה, שבועיים לפני שהיא טסה, אחרי 3 וחצי חודשים של כלום. ושוב היא מספרת לי איך היא מחפשת משהו קליל, מישהו שלא יתאהב בה, רק להעביר איתו את הזמן עד הטיסה ולהזדיין.

שבוע לפני הטיסה שלה, ושוב אותה שיחה. הפעם אמרתי לה שאני אחשוב על מישהו בשבילה, ובאותו ערב יצאנו ביחד לבר - היא וכמה חברות אני וכמה חברים. באיזהשהוא שלב של הערב יצאנו אני והיא לסיגריה, ואחרי 2 בירות, כשאני לגמרי צוחק, השיחה נראתה ככה - 

-"רומי, חשבתי על זה. את מחפשת מישהו לא בתול, כדי שישר תוכלי לשכב איתו. אחד שהוא לא ילד טוב כדי שלא יתאהב בך ולא יחשוב שאתם זוג, מישהו מהשכונה כדי שתוכלי להיפגש איתו בלי בעיות מרחק, בגיל שלנו"

-"אתה לא מבין?? 3 וחצי חודשים לא היה לי כלום! אני ח-ר-מ-נ-י-ת", היא אומרת וצוחקת.

-"אז חשבתי על זה והגעתי למסקנה שאני מכיר רק שני בנים שמתאימים למה שאת מחפשת - אני ורון", אמרתי לגמרי בצחוק. (רון זה ילד מהשכבה שלנו, ידיד שלה וחבר לא כזה טוב שלי)

-"איכס אני בחיים לא אשכב עם רון!"

-"אז כנראה שזה משאיר לך רק אותי.."

-"מה כן? אבל זה יהיה מוזר"

-"חחח אני צחקתי, אבל את יודעת שזה לא יהיה מוזר שנינו לא ילדים כאלה"

-"אבל ג'וני, לך יש את שני ואני לא אוהבת להתחלק בבנים"

-"רומי את יודעת שאם זאת הבעיה אני לא אפגש איתה בשבוע שאת טסה..זה הכל שאלה של אם יש לך ביצים"

-"יודע מה? אני אחשוב על זה ואתן לך תשובה בסוף הערב"

בסוף הערב לא יצא לנו לשבת שוב, והתפזרנו הביתה בלי שהיא תתן לי תשובה. לא שציפיתי ליותר מידי, מבחינתי זאת עדיין הייתה בדיחה.

יום אחרי אמא של החברה הכי טובה שלה נפטרה. לוויה, שבעה, היא הייתה לידה 24\7. לא חשבתי אפילו לבקש תשובה, אבל אחרי 4 ימים, כשנשארו לה 3 ימים לפני הטיסה, דיברנו בלי קשר ובצחוק זרקתי משהו על זה שהיא עדיין חייבת לי תשובה. היא אמרה שהיא יודעת ושאני אקבל את התשובה.

יומיים לפני שהיא טסה, אמרתי לה שאני רוצה לראות אותה אחרי היציאות. אני כבר הייתי מתחת לבית, והיא רק התחילה לחזור הביתה. אמרתי לה שאני אחכה לה, אבל היא בהודעה דו משמעית כתבה לי במילים האלה - "ג'וני עזוב תוותר, תלך לישון". הבנתי שמשהו כבר לא יקרה.

יום אחרי, לילה אחרון שלה לפני הטיסה, ישבנו כמה חברים אצל מישהו, רומי וחברה שלה גם היו שם. ישבנו לראות טלוויזיה, היא ישבה עליי, המתח המיני בשמיים. מעבירים אחד לשני ידיים על הירכיים בלי שמישהו קולט. האמת שמאז ומתמיד היה שם קצת מתח מיני, כשאני חושב על זה.

הן החליטו ללכת הביתה, ואנחנו בהחלטה של שיעמום החלטנו לסוע לבקר חברים שלנו שישנו באיזה חוף, חצי שעה נסיעה מהעיר. בדרך כתבתי לה שאני עוד רוצה לראות אותה לפני שהיא טסה, והיא אמרה לי לדבר איתה כשאני חוזר.

3 בבוקר כתבתי לה שאני בדרך חזרה, היא אמרה שהיא עדיין רואה סרט ושנפגשים. ואז היא שאלה אותי איפה. לי ולרומי יש שולחן קבוע בשכונה, אף פעם לא הייתה שאלה של איפה יושבים. כתבתי לה מזתומרת? איפה שתרצי. והיא עונה - "אפשר אצלי, אבל עדיף אצלך.." ופה נדלקה לי נורה אדומה.

אמרתי סבבה, ביקשתי מחבר שיעשה סיבוב ויאסוף אותה ויוריד את שנינו אצלי.

אז אנחנו שוכבים במיטה שלי, האור דלוק, אחד ליד השני. אני עדיין לא מבין בדיוק מה קורה. מדברים 10 דקות, כשפתאום היא קוטעת אותי - 

-"ג'וני יש לי שאלה"

-"אז תשאלי רומי"

-"אבל היא ישירה רצח", היא אומרת וצוחקת.

-"תשאלי"

-"יש לך קונדום?"

היה לי קונדום. אז הזדיינו. פעמיים. בכל תנוחה אפשרית. אני למעלה, היא למעלה, בישיבה, בשכיבה, בדוגי, במה לא. מזיעים הרבה על הסדינים שלי, בכל זאת קיץ. עוצרים לסיגריה בין סיבובים.

5 וחצי, וכבר זריחה, ואנחנו יוצאים לסיגריה במרפסת - אני בבוקסר והיא בסווטשירט שלי. איך אני אוהב את הריח שלה.

-"אני לא מאמינה. ברור לך שזה חד פעמי נכון? ושלא מספרים לאף אחד!!"

-"חח מה את דואגת"

מסיימים את הסיגריה ואני מלווה אותה למעלית. היא טורחת לציין שוב שלא לספר לאף אחד ולהבהיר שזה היה חד פעמי, וטסה לה לניו יורק.

כשהיא חזרה, כבר מהשדה היא שלחה לי הודעה שנפגשים. נפגשנו, והיא שאלה אותי מה עם בנות, מה השגתי בשבועיים האלה.

באותו ערב, 5 בבוקר, ואנחנו שוב מזדיינים. ושוב הסיגריה שאחרי, אחלה זריחה.

חד פעמי אה?