בואו נדבר על זבל. 

ולא, זה לא פוסט מחזור מטורף בסגנון "אתם הורסים את הפלנטה שלכם!!!111אחד! תחשבו על הילדים!!!!11אחד". 

אני מדברת על תרבות זבל שבמהלך הפוסט הזה תקרא "תרבות פופולארית" כי אני לא מסכימה עם המונח "תרבות זבל." ובמיוחד על הכתבה הזאת (האתר של עיתון ראש אחד). 

למי שלא היה לו כוח להכנס לכתבה - הכתבה משווה בין וואן דיירקשין לביטלס. אחרי הזעזוע הראשוני נגשתי לקרוא את הכתבה שכללה את הציטוט הבא "נייל הורן, ליאם פיין, הארי סטיילס, זאין מאליק ולואי טומלינסון הם חמשת הבנים הלוהטים ביותר על הפלנטה." 

אני מבינה שיש אנשים שמעדיפים את וואן דיירקשין על פני הביטלס, אני לא אכנס לוויכוח שבמילא יסתיים באותה נקודה בה הוא התחיל אבל להגיד שלהקה מסוימת יותר טובה מאחרת בגלל שהם "לוהטים." איך המראה של חבריי הלהקה קשור למוזיקה (האיכותית יותר או פחות) שהם מייצרים? אנחנו חייבים להפסיק להיות כאלה קלים למכירה. וואן דיירקשין הם להקה מסחרית שמייצרת מוזיקה מסחרית לבנות שחיות חיים מסחריים בעולם מסחרי. אז בואו לפחות נודה בזה ונאהב את המותג ולא את הלהקה.