אז באמת זהו. ובאמת נגמר.

אני כל כך שונאת שדברים טובים מסתיימים כל כך מהר.

ההצגה הזאת וההכרות עם צביקי הייתי לי מושלמת..!

שינתה לי את החיים אני בנאדם שונה היום.

זאת שנה שניה ברציפות שאני עושה את זה ושוב פעם אני אשב ואבכה שזה נגמר.

אני באמת בנאדם שונה.

אני קוראת את מה שכתבתי שנה שעברה אחרי ההצגה של יום הזיכרון שנה שעברה.

אז מה אם שנה שעברה היה יותר כייף, אבל מתחברים לאנשים חדשים ועכשיו לא ליראות אותם "יום יום שעה שעה דקה דקה".

חח טקסטים מההצגה:]

אני מאושרת.

שזה עבר.

ועצובה.

כי נגמר.

וכתבתי שנה שעברה שיש גם את השנה, אבל בכל זאת, אין על שנה שעברה.

ואני קצת מאוכזבת מהכל פה השנה.

אבל ההצגה הייתה מדהימה ושנתה לי את החיים.

תודה.