אתם לא לבד,חייכו

סבתות we got to love them, אבל לפעמים עד כמה שזה ישמע נורא, זה ניהיה קשה יותר ויותר להחזיר אהבה ותגמול.

מאז שאני זוכרת את עצמי, תמיד כשההורים היו עסוקים היא הייתה אוספת אותי מהגן, מהיסודי, מאכילה אותי ודואגת לחמם כשקר.

תמיד הייתה שם כשלא הרגישה טוב ובכל תנאי מזג האוויר, סבתא סובייטית אמיתית, אישה חזקה שתעשה הכל למען צאצאיה, אפילו האחים שלה קראו לה "אשת הנשר".

אך לא פעם שמעתי מאמא שלי (הבת שלה) שלמרות ההקרבה לסבתא שלי יש המון תכונות רעות.

אני אוהבת אותה ולכן לא העמקתי בחיפושים בנבכי ליבה, מעשיה באו לפניה, ותמיד צפוי שיהיו קונפליקטים בין הורים לילדיהם.

הזמן הלך וחלף, אני התבגרתי, סבתא התבגרה, כולנו התקדמנו לפי התוכנית של אמא טבע.

אומרים שעם הגיל וההזדקנות מבוגרים נוטים להיות מעצבנים יותר.

על פי חברים ומכרים כנראה שזה נכון, אבל עלינו לקבל זאת, ופה האיפוק שלי נכנס לתמונה במשך כבר זמן מה, אני לא זוכרת בדיוק תקופה מדוייקת.

בחברה שלנו כיום מקובל לנהל מערכת יחסים על כל שלביה, אין כל דבר פסול באינטימיות ובניהול מערכת יחסים בטרם בכלל חלמנו על חתונה.

יציאה לבילויים היא אחת מהמותרות שלנו כצעירים, יש שיעדיפו לשבת בבית ולקרוא ספר טוב ויש שיעדיפו לנצל את חיי הלילה, לשבת על בירה טובה ולפתוח דיון על משמעות החיים ועל השירות הנוראי בפאב.

וכן לא כולנו רוצים להיות רופאים, עורכי דין ומהנדסים, היום יש מגוון בלתי נגמר של הזדמנויות ומשרות שמעולם אפילו לא העלנו בדעתנו שיש.

לאן כל זה מוביל בעצם?

אני בת 20, היו לי בעבר 2 מערכות יחסים ארוכות, מעולם לא היו לי סטוצים (ואני גאה בעצמי!), ניגשתי לפני שבועיים לבחינה הפסיכומטרית לאחר שלמדתי ללא הפסקה במשך שלושה חודשים, ויש לי חבר שאני מאוד אוהבת ואנחנו יחד ארבעה חודשים, כמו כן בסופי שבוע אני יוצאת לבלות כמעט מדי ערב ובמהלך השבוע אני נחה ועובדת- נשמע נורמטיבי לחלוטין, אפילו נורמטיבי מדי ומשעמם לטעמי.

סבתא שלי אוהבת לדבוק בגישה שלה, מבחינתה מערכות יחסים רציניות לפני חתונה הן טאבו, וטיולים ליליים הם סימן להתנהגות לא נאותה ולבן אדם לא רציני. היא פשוט מסרבת לעדכן גירסה.

היא זורקת המון פעמים הערות לא לעניין לגבי, ודואגת לספר על כך לקרובים בחו"ל, אני מבחינתי שומרת על התהנגות מאופקת ומדי פעם נזכרת במה שאמא שלי אמרה לגבי התכונות האלה שלה..

והיום היה הקש ששבר את גב הגמל.

לא מספיק שהיא דואגת לספר לקרובים שלנו על שלל ה"סדום ועמורה" שאני כביכול מעוללת במקום להתגאות בי (סליחה אבל נראה לי שיש במה), היום היא דאגה לקרוא לי זונה בטלפון כשדיברה עם אמא שלי, למה? כי אמא של חבר שלי הביאה לי מתנה לרגל השנה האזרחית החדשה, אבל מבחינת סבתא שלי זאת מתנה לרגל זה שאני שוכבת איתו..יופי סבתא..שנות הדאגה שלך ירדו לטימיון.

ואלה שחושבים שדעתה כבר כנראה לא צלולה, אז היא צלולה מאוד, יותר ממני ביום טוב שלי.

ולאלה שחושבים שצריך לוותר לה כי סבתות הן לא נצחיות, יש דברים שלא מוותרים עליהם..

אמא תמיד אמרה שסבתא אוהבת להרגיש עליונה לעומת אנשים סביבה, אז היא משמיצה, ודואגת לאחרים להיראות אומללים.

ומצד שני סבתא היא אשת חייל.

אולי זה הגיל, אולי זה התרגיל, זונה זה קצת מוגזם, זה הרגע בו האיפוק מתנפץ וזה הרגע שעוצרים בו ואומרים עד כאן!