שעת לילה מאוחרת.
מקלחת קצרה לפני השינה.
מקלחת שמתארכת יותר מהרגיל בגלל מחשבות טורדניות.
מקלחת היא המקום המושלם להגיע לתובנות החיים, מקלחת וטרום שינה.
בעיית היום היא, או אם לומר את זה ביתר דיוק, בעיית השבועות האחרונים היא "בחירת חברים".
המשפט הידועה לשמצה "תראה לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה" מדאיג אותי, כי הדברים והשערוריות שגיליתי על חבריי הקרובים לאחרונה מסמרי שיער של ממש.
אני לא כמוהם, אני פועלת על פי ערכים, רגשות בין השאר, הגיון, ותוצאות לטווח ארוך.
יש דברים שלעולם לא אעשה, דברים שהם בגדר טאבו.
אין לי את הזכות לשפוט אף אחד, אבל זה בלתי נמנע.
מסיבה..
הגענו כ-8 אנשים.
רקדנו, נהננו מאוד, היה בהחלט ערב בלתי נשכח, ערב בלתי נשכח בגלל אירוע ספציפי.
חברה א' מתגוררת בת"א, לומדת משפטים (דגש על משפטים!), יש לה חבר כבר שנתיים, אני לא יודעת מה טיב היחסים ביניהם, אבל לפי דעתי זה גם לא כל כך משנה.
לקראת סופו של אותו ערב בלתי נשכח ראיתי את חברה א' מתמזמזת בחושניות עם אחד החברים שלי.
מכאן כבר אין לי כל כך מה להוסיף, פרט למילה בגידה.
לפני כשלושה ימים..
חברה ב' מתחילה איתי שיחה בפייסבוק (זה לא אופייני לה, אנחנו מדברות לעיתים רחוקות) כדי לעדכן אותי באירועי השבועיים האחרונים וכדי לקבל תמיכה נפשית כי היא הגיעה לקצה הקרחון.
החברה הכי טובה של ב' חברה ג' סיפרה לחבר (בן זוגה) של ב' שהיא בגדה בו.
אחרי שיחת עידוד ארוכה למדי ואחרי ירידה לכל הפרטים האפשריים וניסיון להבין את הסיטואציה ואת המוטיב של חברה ג' למעשה, נותרתי מאמינה לחברה ב' שהכחישה שהבגידה אכן קרתה.
האמנתי לה כי היא בן אדם טוב או שאני פשוט בן אדם נאיבי, אבל לא משנה מה הסיבה, אני פשוט מאמינה לה.
ההשלכות הנוראיות של הסיפור הזה הוא שעולמה של ב' קרס ביום אחד, ביום אחד היא איבדה את חבר שלה את החברה הכי טובה שלה, ובעקבות הסיפור גם את כל החברים שלה פרט לבודדים (לחבר שלה ולה היה רוב של חברים משותפים, כולם נעמדו לצידו מבלי לרדת לשורש העניין יותר מדי).
נותרה לבדה, מנודה, אשמה או לא כולם מיהרו לשפוט אותה ולהגיע למסקנות מהר מדי מבלי להסתכל על עצמם קודם כל.
כמה עובדות על חברה ג'-החברה הכי טובה של חברה ב'.
ג' שכבה עם למעלה מ-20 גברים-אין שום דבר רע בנימפומניות אבל כאן מגיע הקאטץ', בחלקם היא בגדה.
בחורה שבגדה שפטה בחורה אחרת שבגדה, ואני שואלת איפה ההגיון?
סתם לידע כללי, היה לי חבר 3 שנים.
נפרדנו לפני חמישה חודשים בגלל שהוא נקרא לזה סוג של בגד בי.
אם לחברות שלי, אם אפשר לקרוא להן ככה אין שום בעיה לבגוד איך אני אדע שלא תיהיה להן הבעיה לעשות את אותו הדבר לי.
אני מרגישה צבועה שאני שותקת ולא מעירה על הדברים האלה שום דבר, מרגישה שאני לא עצמי, מרגישה גועל ואבדה תקוותי באנושות, אם לא בכולה אז בחלקה בטוח. אני יכולה להגיד בגאווה שאני נקייה, מוסרית וערכית כמו שצינייתי, אני גאה בזה ועל כן אני יכולה לבקר אותן.
מה קרה לחברה שלנו, זה תמיד היה ככה?
איך לא ראיתי את כל הסימנים קודם? למה הצרות באו בצרורות? מאוכזבת..
לא הכל שחור כמובן, יש לי חברות וחברים שיכולים ללכת להיות אנשים כמורה ורבנים בזכות טוב ליבם, רק חבל שאין להם השפעה רחבה יותר.
חבל שלי אין השפעה רחבה יותר.
חשבתי שטלנובלות יש רק בטלוויזיה, אז מסתבר שלא..
לילה טוב