כמעט אחת בלילה, ואני יושבת פה, עם מיטב הקאברים של הניינטיז ואוכלת סושי. שזו דרך מוזרה להתחיל את החודש, אבל אסתפק בה.
החודש הזה תמיד יתקשר אצלנו לשינויים והתחלות חדשות כי בכל זאת, זה היה החודש שבו ערכנו את השינוי הכי משמעותי במשך 12 שנה.
אז כן, זו השנה השניה שבה אני לא קמה ב1 לספטמבר בהתרגשות ורצה לארון ללבוש את הבגד החדש שקניתי לשנה החדשה.
זו השנה השניה שבה אני קמה בחמש, מייחלת לנפילה במדרגות (אני בנאדם אופטימי, נשבעת, אבל היי- גימלים) ועולה על מדים.
ועדיין, יש הרגשה אחרת באוויר, אולי בגלל שאחי עדיין לומד, וההרגשה הזאת מלווה את הבית, ואולי בגלל שזו פשוט ההרגשה שספטבר משרה בנו.
אז אולי מפה בא הצורך לשינוי, למרות שכבר כמה פעמים נכנסתי לפה, התבוננתי בדף הזה ופשוט לא היה לי מה לכתוב. זה לא שעכשיו יש, אבל עכשיו זה מרגיש טבעי לגמרי לאלתר...
השינויים שאני מתכננת השנה?
טוב, כבר ציינתי שאשתדל לכתוב יותר, לבקר בספריה יותר, לשתות יותר מים (כל כך חשוב, כל כך פורח מזכרוני).
כרגע אני גם שוקלת להצטרף לשיעורי יוגה ופילאטיס, להתפטר ולמצוא עבודה חדשה, אולי לעשות גוונים, קעקוע נוסף, להפסיק לאכול שטויות, לחזור לקשר עם חברים ולנסות לשמור עליו, אולי ללמוד צרפתית( הרי ידוע שבגרות וחמש שנות לימוד לא באמת מעניקים לך ידע או שליטה בשפה).
ויש עוד, אני בטוחה.
בקיצור, אני רוצה להנות מהשנה הזאת, אהיה בת 20 בעוד כמה חודשים ואשתחרר בעוד עשרה. זו שנה של שינויים בין אם ארצה בכך או לא.
שיהיה לילה מדהים, אליס.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Mrs.Naked
