אולי הפעם אני כן

ספיישל סמים

-בקיץ טסתי לחו״ל הפעם הראשונה אחריי שש שנים. בתור לבדיקה הגופנית ושל התיקים, שאלתי את חברותיי ״תגידו, מתי הבדיקה הגופנית ושל התיקים?״ מסתבר שהיו בערך עשרה אנשים לפנינו, ולי היה חצי ג׳וינט בארנק שנאלצתי להוריד במים של האסלה בשדה התעופה

-יום אחד, היינו רק אמא ואני בבית.  ישבתי בחדר וגלגלתי אחת כשפתאום הדלת נפתחה בסערה, קפצתי בכזאת בהלה שעפה הקססה והתפזרה כל עבר. זו הייתה חברה שבאה לעשן איתי. 

-בפעם הראשונה שדפקתי בבאנג, הייתי בחדר אחד עם חמישה גברים ובאנג זכוכית בגובה מטר. זה הלך ככה ״אני יודע שזה נראה קצת גדול, אבל פשוט תכניסי את זה לפה שלך.... לא נו כאילו לא ככה, פשוט תדחפי את זה פנימה!״

-בתחילת השנה ישבתי עם שני חברים בחצר של אחד מהם ועישנו בבאנג. בדיוק אחריי שהפלתי, נכנס בפתאומיות האח הגדול של המארח. השתדלתי להתאפק ולא להוציא את העשן, החבאתי מהר את הבאנג. הוא שאל מה קורה, הם ענו בסדר. הוא הסתובב, אני הוצאתי את העשן והתחלתי להשתעל כמו מטורפת. הוא הסתכל חזרה, סינן ״מטומטמים״ והלך

-גולת הכותרת, טרי מעכשיו: ישבתי ברחוב בירושלים, עבר מולי שוטר. הוא בהה בי כמה שניות. המשכתי לעשן כרגיל. הוא הלך. ניצחתי. 

יש עוד רבים וטובים, כן?   הם דורשים פשוט יותר מדי קונטקסט