וזה מה שגברים לא מבינים - קודם כל תהיה חבר ואז נשכב.
דרוש חיבור ריגשי לסקס, יכולת לנהל שיחה.
מפה לשם, העפתי את הבחור בן ה-27.
אז בחלק מאוד מסויים של החיים שלי דברים מסתדרים,
ומרוב שזה לא קרה כ"כ הרבה זמן אני לא יודעת איך ומאיפה לאכול את זה, אז אני בוכה.
מחר אני אמורה לצאת לסדרת מיון לקצונה של חיל האוויר - ז"א גיבוש קצונה.
תנאי שטח וישנים עם נעליים ואוכלים מנות קרב וקוראים למפקדים "המפקד". אחרי כמה חודשים טובים בסדיר אני לא יודעת איך אפשר לחזור לזה, או להתמודד עם שטח באופן כללי.
כל זה כמובן נועד להפריע לך להפגין מוטיבציה, מנהיגות, ויכולת הדרכה ועוד דברים שאני בכלל לא בטוחה שיש לי.
אני רוצה להיות קצינה, בגלל כל אותן הסיבות שמניתי בהתלהבות לידיד שלי שחזר מב"ש וישבנו על חוף הים ושתינו יין, אבל אני כ"כ מפחדת בו זמנית.
אני מבועתת. שטח מפחיד אותי בצורה לא רציונלית, וכמובן יש את העניין של להכשל; אני לא בטוחה שאצליח לספק להם את מה שהם מספקים, למרות שאני בטוחה ביכולות שלי. לפעמים המערכת הצבאית יכולה להיות מאוד אטומה ולא לסטות אפילו קצת ימינה או שמאלה ואני מפחדת שלא אתאים למשבצת. קיימת כמובן אפשרות סבירה ביותר שהם יצליחו לשבור אותי עם התנאים.
אלוהים, אני כ"כ כ"כ רוצה את זה, וכ"כ מפחדת.
אתמול היה לי יום מאוד שמח, למרות הסוף שלו.