ואני מניחה שזו לא אשמתם,
כי קשה להבין מצבים כאלה.
קודם כל צריך להיות חשק לנסות.
אני מרגישה טיפה אבודה מאז שחזרתי,
כי זה היה ביקור מודע יותר.
העזיבה הייתה קשה יותר.
יש חול באוויר ורק לפני שבוע ראיתי פתיתי שלג מסתחררים באוויר.
הייתי בבית והזמן לא עבר לי מהר מידי ואני פוחדת לכתוב את זה,
אבל אנשים בכו כעזבנו (שוב) וזה כ"כ עצוב כי החיים שלי נמצאים פה, אבל אף אחד לא בוכה.
אין לי תיאבון והבאתי מתנות אבל אין לי למי לתת אותן, כי אני יוצאת מהבית רק לעבודה,
והכל ירוק כ"כ בחוץ וזה מזכיר לי את השנה הראשונה שלי פה, כשחשבתי שאנחנו רק מבקרים פה ותכף נחזור.