Nothing but My Life

ומה עושים שכבר ההורים התייאשו ? 

אני ואמא שלי כבר לא כלכך מדברות, 

אני רבה די הרבה עם ההורים שלי, בוכה וצועקת .. 

קשה לי איתם, הם עושים לי רע,

הם גורמים לי להרגיש לא טוב עם עצמי ..

היום היה יום שהוא מאוד חשוב לסבא שלי, הוא רצה לקחת אותנו לראות את המורשת שלו באיזה מוזיאון,

אני לא איזה מבינה גדולה בהיסטוריה, ומורשת לא באמת מעניינת אותי,

אבל באמת רציתי להיות שם בשביל סבא שלי .

היום קמתי בעשר וחצי, וראיתי שאף אחד לא בבית, התקשרתי לראות לאן כולם הלכו והם אמרו לי שהלכו בלעדיי כי ישנתי !

*חשוב לציין שתוך כדי שינה התעוררתי כי אמא שלי התבכיינה שהיא כבר שעה שלמה מנסה להעיר את אח שלי שלא הסכים לקום,

אבל חשבתי ששוב היא לוקחת את אחים שלי לעוד איזה בילוי שהוא רק להם ואני נשארת לבד*

אחר כך לא הייתי מסוגלת לדבר איתם כל היום, עמדו לי דמעות בגרון כל פעם שהסתכלתי עליהם, 

כאב לי ! ההורים שלי לא רצו שאני יקום, ההורים שלי התייאשו ממנו, התאכזבו ממני, וותרו עלי !

ששאלתי את אמא שלי למה היא לא קראה לי לבוא היא ענתה "את ישנת" "לא חשבתי שתרצי לבוא"

גם אח שלי ישן, והוא בכלל לא רצה לבוא, אבל עליו לא ויתרת אמא . 

אני כועסת עכשיו, ומאוכזבת, רציתי להיות שם בשביל סבא שלי, בחיי שרציתי !!

ותוסיפו לזה שהיום בבוקר ראיתי את המשקל הכי נמוך שראיתי עד עכשיו על המשקל - 50.9 !!!!!!!! 

אבל אני כבר לא מאושרת, כי הכעס על ההורים גרם לי לאכול הרבה (לא כזה הרבה, אבל יותר מבדרך כלל)

אחרי צום של יומיים, וגם היום כל היום לא אכלתי, ופתאום בערב להכניס כמות של אוכל זה רעיון רע

תפוח אדמה וחצי מבושלים עם רוטב, מרק עם קניידלעך אחד, ארבע כפות פסטה ברוטב עגבניות, שתי כפות אורז וסלט . 

אני מקווה לטוב מחר, ושוקלת לתת לעצמי עוד יום ולהשאר בבית ברביעי כדי להוריד עוד קצת,

בינתיים ממשיכה עם הצום, ותחסכו את התגובות שזה לא בריא, אני יודעת,

אבל אני מפחדת, וזה עוזר לי להחזיק את עצמי עכשיו, זה וההתנדבות, אני כבר מפחדת להעלות במשקל,

ושום דבר כבר לא נראה לי חשוב, אז באמת תחסכו ממני . 

היום אחרי יום אימוץ של העמותה שלי,

3 אימוצים של כלבים,

אתמול גם היה שתי ימי אימוץ, ובשתיהם ביחד אומצו 3 ..

זאת אומרת שישה כלבים בשבוע:) 

זה לא הרבה לעמותה שלנו, בדרך כלל אנחנו מוסרים יותר, אבל כל כלב הוא עולם ומלואו ואנחנו שמחים בשביל כולם:)

בערב יצאתי עם חברים מהעמותה (השנייה ),

יצאנו להחלקה על הקרח והיה באמת באמת מצחיק, היה כיף,

באמת כיף, נפלתי מלא ולא הצלחתי להחליק כמו בנאדם, אבל היה כיף,

הכרתי חברה חדשה, שדי דומה לי בהרבה דברים, 

אני לא מכירה אותה הרבה זמן אבל אני מרגישה שאני יכולה לספר לה הכל ..

הכרנו בעמותה, היא גם הייתה היום, מסתבר שהיא גרה כמה דקות ממני ושלמדנו פעם באותו בית ספר (שעזבתי בגלל הצקות).

לילה טוב ♥ 

השעה 2:15 בלילה ... 

כל היום הייתי בבאסה, הלכתי ליומאימוץ והרגשתי כמו בנאדם מת,

כאילו שאני הולכת והראש נמצא, אבל הנשמה מתה,

לא רציתי לדבר ולא לאכול, לא לשתות ולא לצחוק, רק לעשות את העבודה וללכת .. 

ועכשיו זה קרה, הוא שלח לי הודעה,

אני לא מאוהבת אותו, אנחנו לא חברים, אבל הוא באמת גורם לי לחייך,

יש לו קול מצחיק, והוא טמבל כזה שאי אפשר לא למות מצחוק רק מלשמוע אותו:)

הוא שרוט בשכל, וזה כל מה שאני צריכה,

חברים שלא ישפטו אותי, חברים שיגרמו לי לחייך גם בלי להתכוון ..

כבר כמה ימים לא עדכנתי משקל .. 

עליתי בטירוף בימים האחרונים, ושכחתי להשקל (שכחתי באמת . ) 

מחר ישלים ..

השלמתי היום צום של 24 שעות (קצת יותר-26 שעות) 

ובערב אכלתי המון סלט . 

אחרי שממש שבעתי מהסלט (תחושה שמלא זמן לא הרגשתי) התחלתי לחשוב שגם סלט זה משמין .

משהו יודע ?