רגע אני אתחרט על זה

זה מצחיק שהשמנתי עד כדי כך, 

שאני מרגישה כמו אומפה לומפה עקום שלא מצליח להתנהל לבדו.

אני ככ מדוכאת מזה שזה עבר שלב של בואי נצחק על זה בהיסטריות ובפתיחות, 

הרי כולם רואים כמה השמנתי. צבא דפוק (ואם תגידו שאני מאשימה את הצבא סתם, 

למה להתעלל בי רגשית ולשלול ממני כל סוג של עצמאות חוץ מאוכל 

ואז זה פשוט גוש של פחמימות בחדר אוכל מגעיל מלא שמן.)

אבל יאללה עכשיו אני בסדיר, 

עם מדי א' שאי אפשר להתכופף איתם, אז זובי שהשרוכים שלי פתוחים והסנדל שלי רופף.

אני מרגישה פחות בריאה פשוט עם כל כמה שאני אוכלת.

אז באמת דיאטה, הורדתי חצי קילו וזה רק ההתחלה של הנקמה. (לא שמתי לב בכלל שרשמתי הנקמה, בקריאה שנייה שמתי לב איזה הזוי)

בינתיים דיאטת השמנה של רגשות. 

מחבקת ומכילה כל בחור בטווח של מטר, 

סקס בשביל חיבוק זה חרא דיל, אבל שיהיה. 

"לקחו אותך תמיד בקלות.. חיכית להזדמנות.. איבדת את הראש"