את יושבת על תמונתו מסתכלת
את רואה אור בעיניו
ופתאום הוא נוקש לך על הדלת
היא נפתחת וחיוך על פניו
הוא רואה שאת מתבוננת
מחפשת מקום למפלט
הוא רואה שאת לא מהר נותנת
להתקרב אל ליבך אלא לאט
אלא לאט..
לא משנה כמה ינסה, כמה הוא ירצה להוכיח
את יודעת לא לסמוך מהר, נעלת ליבך במנעול ובריח
לא משנה כמה רק תרצי, הוא לא יהיה שם תמיד
הוא יודע שהוא לא בשבילך, והזמן עוד לך יעיד
צופה כל יום בצעדיו את נערה
את רואה שהוא משקיע
אבל ברגע שיש סערה
האמת מתגלה, פתאום הכל מופיע
הוא שומע פחדייך באוזניו שלו
וברגע נהיה האביר בחלומות
רק תזכרי, שאת סתם אחת בשבילו
עוד תפגשי אחר, שיכבוש לך עולמות
לא משנה כמה ינסה, כמה הוא ירצה להוכיח
את יודעת לא לסמוך מהר, נעלת ליבך במנעול ובריח
לא משנה כמה רק תרצי, הוא לא יהיה שם תמיד
הוא יודע שהוא לא בשבילך, והזמן עוד לך יעיד
עכשיו שאת יודעת לא תמיד להסכים
הוא עוזב אותך, פוסע לאחרת
עכשיו את יודעת הוא לא היה מתאים
פעם הבאה רק בבקשה, הביטי פעמיים לפני שאת בוחרת
וכל זה, יושב אני כותב לך ילדתי
שתדעי שאני פה, לא זז לרגע
וכל זה, כל המילים לך חמדתי
שתדעי אני שומר עלייך, שומר מכל פגע..
נתראה מחר.
חיבוקים ונשיקות,
מתבגרת טיפוסית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
א. הכותבת.