אני מביטה בתמונה שלך ילדה , ואני יודעת שאת עוד נאיבית מתמיד.. וזה בסדר . (:את ילדה, מותר לך להיות נאיבית, ועם הזמן את תגדלי ותעברי דברים בחיים שיפחיתו את הפאק הזה שנקרא 'נאיביות', למרות שזה נחמד לפעמים.
ושימי לב - המילה נאיביות הופיעה כבר הרבה, רק בשביל ההדגש.. נו טוב , גם בגלל שהבנת מזה נאיביות לא מזמן ואת מתלהבת מזה.
בכל מקרה, עכשיו את כבר גדולה, עוד חודש מסיימת בית-ספר.. וראית את הנושא החם בישראבלוג שהוא "עצות במבט לאחור."
ואז הגיע הזיכרון שכבר לפני כמה שנים היית צריכה להביא תמונה שלך מגיל צעיר ולכתוב לך בדיוק את אותן עצות .. והאמת ? כתבת. ואחרי יום ? כתבת עוד פעם - אבל הפעם לא עצות, הפעם זו הייתה בקשה שתתעלמי מהן.
את יודעת למה את לא צריכה לקבל ממני עצות ? אני אסביר לך בדיוק למה .
כי את עוד תגדלי ואת תחיי את החיים ואת תעשי טעויות ואת תבחרי אם לתקן או לא, ואם יהיו דברים שאין להם תיקון - אז מה ?! פחח לא צריך, הכי חשוב שלא תתחרטי על כלום , על אף פרט !
הטעויות שלך והנפילות , והתיקונים וכל פעם שקמת.. כל זה הביא אותך למי שאת (זאתאומרת אני - יענו את, קיצור הבנת ^~^) היום !
ואת יודעת מי את היום ? עזבי את הצניעות בצד לרגע..
את בן אדם מדהים וחברותי, עקשן ושאפתני, מצחיק ועוזר ומקשיב ומפרגן, מעצבן ובעל פתיל קצר , ואני יכולה להמשיך לדבר ולכתוב שעות מי את..
אבל את כבר תראי זאת בהמשך.
אוהבת אותך, המשך חיים מדהימים ! לי לך לנו (: (במילא אותה אחת , לא?
)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
א. הכותבת.