לא יכולה יותר נמאס לי מכולם,נמאס לי מהכול.אני לא רוצה יותר.
אם רוצים לשנות צריך להילחם אבל אולי לפעמים זה קשה מידי,אולי זה לא בישבילי?
אפילו מהדבר שאני הכי אוהבת לעשות ושמעסיק אותי ברוב זמני הפנוי נמאס לי ממנו.אולי זה לא מהדבר עצמו אלא מהאנשים עצמם.מזלזלים,לא מכבדים לא אותי ולא אחד ת'שני.רציתי פשוט לצאת מהחדר ולזרוק הכל.כי קל יותר שאתם מצליחים ושאוהבים אותכם ומכבדים אותכם יותר ממני.אומרים שאני צריכה לקחת שליטה,ושאני לוקחת אז שמים עליי זין או לא יודעת.כל פעם שאני חוזרת משם יש לי הרגשה רע,תחושה לא טובה שאנחנו מתפרקים שאני מתפרקת וזה קשה,אני לא יכולה להיות ולעשות לבד אני צריכה אותם ואין אותם.
נמאס לי כל לילה לבכות ואני חושבת לפעמים שאולי בלעדי יהיה יותר טוב.
העולם שלי קורס תחת רגלי ועוד קצת והוא מתפוצץ.קצת יחס או משהו אולי כוס תה תעזור.