Cave

ההפך המוחלט ממה שדימיינתי, זה לא בהכרח רע אבל זה לא כמו שדימיינתי אולי גם לא כמו שרציתי.

"אני אוהב אותך" בפעם הראשונה בחיי. אפילו התגובה שלי הייתה ההפך ממה בחשבתי.

זה היה בלילה, בלילה המוח והגוף הופכים אוטומתית לשבירים יותר, רגישים יותר- מרגישים יותר חושבים פחות.

איך אני אמורה להגיב למשהו שלא קרה לי אף פעם? איך אני אמורה לדעת איך להגיב?

אז הגבתי מה שאני מרגישה, פשוט אמרתי מה שאני מרגישה.

זה לא טבעי, זה לא מובן מאליו בשבילי, זה מוזר זה שונה זה כואב זה זה.

עכשיו אני רק מפחדת להרוס הכל אני משתדלת בכל כוחי שלא. כי אני לא רוצה להרוס את זה. 

קשה לי יותר מתמיד לדבר, לשתף, להודות ברגשות את זה אני לא עושה אף פעם. 

http://www.youtube.com/watch?v=TX1n2shqeZk