לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Cave


the geniuses come of nowhere


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2013

פחד


תתאפקי עד הבית.

אסור, אסור לעשות את זה ליד כולם.

זה מראה על חולשה, אסור, פשוט אסור.

גם שהרחוב חשוך וזה אמצע הלילה, תרוצי הביתה ותעשי את זה שם, לא ליד כולם, לא בגלוי.

תתאפקי, תרימי את הראש ותחייכי.

אסור לבכות ליד כולם אסור לבכות ליד כולם

נכתב על ידי , 25/7/2013 22:32  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



את מובילה את החיים ולא הם אותך


 

אני מחכה כל השבוע ליום הזה, לשעה הזאת.

שעה של החלטות, חידושים, המצאות, הפקת לקחים ובעיקר שעה של יצירה.
אנחנו מובילי תרבות, ככה אתם נוהגים להגיד ומזכירים לנו את זה שאנחנו מיוחדים וחדשניים ולא מוזרים.
גורמים לנו לעשות כדי להוכיח לעצמנו ולכולם שאנחנו יכולים.
אבל היום אתם יכולים להיות גאים בעצמכם. "הדרך הטובה ביותר לחנך בני אדם היא לשמש להם לדוגמא" לא יכולתי לבקש דוגמא יותר טובה.
כמו ילד קטן שאומר שהוא רוצה להיות כמו אחיו הגדול שיגדל אז ככה זה איתכם. 
הלוואי ולא הייתם עוזבים אבל אני יודעת בחיים צריך וחייב להתקדם כדי לממש ולבדוק את גבול היכולת שלך וכמובן כדי להגשים את החלומות שלך.
אני יודעת שקשה לכם כמו שלי קשה ואפילו יותר. אין מילים שיוכלו לתאר כמה אני מעריכה ואוהבת אתכם. (ופה בטח הייתם אומרים תמציאי את המילים שיתארו). ואחרי הכל אתם הזקנים שלי..
זה לא קל אבל יש לי מטרה, היו כאלה לפני שהפכו את המטרה למציאות ויהיו אחרי שישמרו את המטרה הזאת בחיים. היא קיימת כבר הרבה זמן אבל כל יום מחדש היא רעננה כמו ציוץ ציפורים בבוקר יום שבת.
!It's not goodbye, It's see you later
http://www.youtube.com/watch?v=RDxfjUEBT9I




 

 

נכתב על ידי , 20/7/2013 20:27  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שנות ה-60


איבדתי את זה. 

עובר לי כבר שעות ארוכות בראש ואני כמעט בטוחה בזה 

כולם מאבדים את זה בסוף, אצלי זה בא מוקדם יותר. 

הרבה יותר מוקדם וזה מתסכל, אני מתוסכלת מכל העולם ועצם החיים על פני כדור הארץ ומהאנשים שחיים עליו. 

אני מתוסכלת ולא מבינה איך ולמה קורים כל הדברים האלו. 

אני מתוסכלת מאיך שאיבדתי את זה וחושבת מה הלאה?

אני מתוסכלת מהבוקר ומהיום הנוראי הזה. 

אני מתוסכלת ומנסה להבין בכל ליבי איך אפשר להישאר נאמנים לחיים אחרי שמאבדים הכל 

אני מתוסכלת מכך שהחלטתי שאיבדתי את זה לפני שאני לגמרי בטוחה בזה. 

אני רוצה להיות גאה במשהו אבל אין לי במה. 

נכתב על ידי , 12/7/2013 10:58  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

בת: 29

תמונה




513
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , חטיבה ותיכון , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לHardCory אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על HardCory ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)