לראות אותו מזכיר לי את אז…
תקופה טובה יותר, תקופה יפה יותר.
שאני רואה אותו אני נזכרת בהכל ומרגישה כאילו אני שם, בעבר, חיה את הזיכרונות.
חיה כאן אבל רוצה להיות שם.
זה עושה לי לבכות, זה עושה לי לבכות.
לראות אותך לרגע קטנטן ולדעת שזהו, להבין שהיא הילדה שלך ולא אני.
עושה לי לבכות להיפרד פעם אחר פעם עד שמתרגלים אבל הבכי נשאר לתמיד.
זה עושה לי עצוב לראות אותך הולך ולדעת שאתה לא יודע.
אני יודעת שזה לא הגיוני אבל הכל פה לא הגיוני.
אני יודעת שאסור ואי אפשר אבל הכל פועל הפוך מהרצוי, אבל אני רק צריכה _________________ . זה כל מה שאני צריכה.
I know what I need.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
