פשוט מגעילה אותי.

שונאת אנשים כאלה.

שונאת שמעמידים פנים להיות מישהו אחד מולי ואז ברגע שמפנים לי את הגב הם מישהו אחר לגמרי.

שונאת שמשחקים אותה נחמדים ומתחשבים ואז דורכים עלי שוב ושוב.

שונאת שבסוף תמיד מוצאים דרך לגרום לי להיות האשמה.

שונאת שתמיד בסוף אני זו שנשארת לבד.

אולי זה אומר משהו... אולי אני באמת זו שלא בסדר. אולי אני הדפוקה.

אבל זו אני.

ואם הם לא יודעים לקבל את זה, אני אהיה בסדר גמור גם לבדי.

ס'עמק, היא לא יכלה לפחות להעלם לי מהחיים אחרי זה?

לא, כמובן שלא. אני עדיין אצטרך להימנע מלהיכנס לחדר של אח שלי כמה שיותר.

כי יש שם את התמונה שלהם ביחד.

ויש שם את הכרית שהיא נתנה לו כשהיא הייתה פה.

ויש שם את הגרב שהיא נתנה לו לכריסמס.

את התמונה הוא קיבל מתנה ממנה, אגב.

כי ברור שהיא עושה את זה "בלי כוונה" - כפי שהיא טוענת.

אבל שוב אני זו שנפגעת.

ושוב אני זו שדורכים עליה.

ושוב אני זו שנשארת לבד.

אבל זו אני.