אני כל כך שונאת אותה. זה לא ייאמן כמה. בחיים לא תארתי לעצמי שקיימת שנאה כזאת בכלל.

מהרגע שנחתה פה... מהרגע שהניחה את הרגל שלה בתוך הבית שלי הכל הלך ונהיה מרע להכי גרוע.

זה התחיל מזה שנאלצתי לעזוב את הבית ולגור אצל אבא שלי.

זה המשיך שהחלטתי לתת לזה ניסיון וכן באתי לסופשבוע, ואפילו יזמתי יציאה משותפת איתם - דבר שהתחרטתי עליו נורא.

כרגע כל המשפחה שלי בריבים אחד עם השני... אני, אמא שלי, אבא שלי, אחים שלי... אני אישית רבתי עם כל אחד מהם כמה וכמה פעמים, רק בגלל זה. שלא נדבר על הריבים שלהם אחד עם השני.

אני כבר יכולה לראות מעכשיו לאן זה ימשיך. כל המשפחה תסתכסך אחד עם השני. היא תפרק לנו את כל המשפחה והבית המאושר שהיה לנו, ורק אז תבין שזה בלתי אפשרי ותאלץ לחזור לארץ שלה. ומה היא תשאיר מאחור? משפחה קטנה ונחמדה, שהייתה פעם מאושרת, ולעולם לא תחזור להיות כזאת.

אלוהים, כמה שאני שונאת אותה.

כמה שאני שונאת איך שהיא גורמת לו להיות כל כך עיוור.

כמה שאני שונאת איך שהיא גרמה לו לשכנע את אמא שלי להסכים לכל זה, ובכך גרמה לפירוק של המשפחה שלנו.

כמה שאני שונאת איך שכולם צריכים להפוך עולמות בשביל שיהיה לה בסדר.

כמה שאני שונאת איך שאני צריכה לסבול ולבכות בגללה.

אני שונאת אותה כל כך.