האהבה הראשונה שלי הייתה אהבה די מפתיעה ולא צפוייה. בעצם, רוב האהבות הראשונות הן כאלה. אבל זו באמת הייתה לא רגילה. אני אפילו לא מדברת על העובדה שכל זה קרה כשעוד הייתי בת 13, כשכולם - כולל אני, בהתחלה - האמינו שזה לא באמת זה, ושברגע שאני ארגיש מה זו אהבה אמיתית אני אבין שמה שהרגשתי אליו הייתה סתם הדלקות שנפוצה כל כך אצל ילדים בגיל הזה. זו הייתה אהבה לא רגילה מבחינות אחרות שלא כל כך אפשרי לכתוב אותן פה, בעיקר בגלל שבלוג הזה נכתב מגורם לא אנונימי.
האהבה הראשונה שלי הייתה אהבה שאפשר לומר שמומשה באופן מסויים, אבל חזרה לפגוע בי רק עוד יותר, ובזאת הפכה גם לשברון לב הראשון שלי.
5 וחצי שנים מאז שזה התחיל, 3 שנים מאז שזה נגמר, מעל שנה מאז הפעם האחרונה שחשבתי עליו בצורה כזאת.
מוזר לי. פעם הייתי חושבת עליו כל יום ובוכה כל לילה. עם הזמן זה עבר לי לאט לאט... אמנם לא נעלם לחלוטין, אבל כל הקלה הייתה מבורכת. עד שיום אחד התאהבתי שוב. כשזה קרה, הייתי כבר בת 17. כן, כאן מגיע הרגע שבו הרגש שלי הוכיח שמה שהרגשתי אז היה באותה העוצמה (אם לא קצת יותר, כי בכל זאת, האהבה הראשונה היא העוצמתית ביותר) כמו כל אהבה אחרת של בן אדם בוגר יותר. כשהצלחתי להרגיש שוב כלפי מישהו אחר מה שהרגשתי בעבר, התנתקתי ממנו.
גם זה נגמר בסופו של דבר, אבל אפילו אחרי שזה נגמר לא חזרתי לאותו המצב שהייתי בו פעם. הוא נשאר כחלק מהעבר שלי.
ולמרות שזה לא חזר לאיך שהיה פעם, אף פעם לא הצלחתי להתנתק ממנו 100%. אוקי, אז כבר אין לי רגשות אליו והמשכתי הלאה והכל... אבל זה כאילו חלק ממנו עדיין שם. בפנים. מסרב להעלם. הייתי מוצאת את עצמי פתאום חושבת עליו פעם בכמה זמן, וזה היה נורא משפיע עלי. לחשוב עליו ככה סתם אף פעם לא היה מפריע לי, אבל כשהייתי נכנסת לאחד ממצבי הרוח האלה זה אפילו היה מכניס אותי למעין דיכאון.
זה יכל לבוא מכל מיני מקומות... שיר שהזכיר לי אותו, לשמוע את השם שלו, או אפילו רק לחשוב עליו. ואז, ברגע אחד, כל המצב רוח היה יורד ואבוד לי אותו היום. באופן מפתיע ביותר זה היה עובר מעצמו עד שהתעוררתי למחרת בבוקר, אחרי שהייתי בוכה עד שאני נרדמת.
תמונה. זה מה שגרם למצב רוח הזה לחזור אחרי מעל שנה שלא היה לי אותו. מוזר. ראיתי כל כך הרבה תמונות שלו כל הזמן, ודווקא עכשיו זה החליט להשפיע עלי. אף פעם לא הבנתי איך הראש שלי פועל.
האמת שזו לא הייתה תמונה רגילה... זו מעין גרפיקה כזו שהכנתי פעם עם תמונה שלי ושלו, כאשר כל אחד מביט לכיוון שונה, וכתוב שם שורה משיר שכתבתי עליו פעם...
"If you don't care anymore, what are you crying for?"
אני חושבת שהמבט שלו בתמונה זה מה שעשה לי את זה. זו בטח סתם הייתה פוזה בשביל התמונה ושתי שניות אחר כך הוא נקרע מצחוק מההבעה שהיה צריך לעשות, אבל עדיין... היה משהו בעיניים שלו. מבט חלול כזה... עצוב. אף פעם לא יכולתי לראות אותו ככה מבלי שזה ישפיע עלי. נכון שהוא פגע בי ונכון שמגיע לו לסבול גם, אבל אני פשוט לא מסוגלת לראות את זה. לא יכולה שיסבול. זה גורם לי לסבל גם.
מצאתי שיר שכתבתי עליו לפני כמעט שנתיים. אני חושבת שהוא מתקשר בצורה מסויימת לפוסט הזה, ולכן החלטתי לפרסם אותו פה.
Best For You / Shiri Harary
I told you my true feelings
What I really feel for you
I never expected to hear it back
.I never thought you felt it too
You told me that you're sorry
That you don't feel the same
You never meant to lead me on
.You never meant to play a game
But baby that's okay
There's nothing you can do
You're in love with someone else
.And she's in love with you
If you make her happy
And you're happy with her too
I'll give you up, you know
.I always wanted the best for you
Remember the time you told me
?To always follow my heart
I only did what you told me
?So why were we drifting apart
You said I should forget you
And find myself another guy
I only pretending to be strong
Holding myself not to cry
But baby that's okay
There's nothing you can do
You're in love with someone else
.And she's in love with you
If you make her happy
And you're happy with her too
I'll give you up, you know
.I always wanted the best for you
Do you ever think of me
?Like I think of you
Do you ever cry for me
?Like I cry for you
I don't think you do
You're in love with someone else
And she's in love with you
I know you make her happy
And you're happy with her too
So I'm giving you up for good
.I always wanted the best for you
ועכשיו הגיע הזמן ללכת לישון, ועד הבוקר זה שוב יעבור... עד הפעם הבאה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
