למרות כל מה שהיה וכל החילוקי דעות והריבים ביני לבין חברה של אחי שעברה לגור אצלנו לפני כארבעה חודשים, החלטתי שלנתק את עצמי מהמשפחה שלי טוטאלית זה בלתי אפשרי, ובכל זאת דאגתי לבוא לבקר לכמה שעות כל סוף שבוע.

אז עכשיו העבירו את אחי מחייל קרבי לטבח שעושה שבוע-שבוע,כדי שיוכל להיות יותר בבית ואולי גם לעבוד ולהתחיל להרוויח כסף. כל השבוע הוא היה בבית איתה, ואני כרגיל הייתי אצל אבא שלי.

לפני כמה זמן הספק של המחשב שלי נשרף. אחרי כמה זמן כשהמחשב של אחי התקלקל הוא העביר את הספק שלו למחשב שלי לבינתיים. עכשיו כשתקנו ל ואת המחשב הוא ביקש את הספק חזרה. התקשרתי אליו לבקש ממנו שישאיר לי את הספק לעוד כמה ימים עד שאני אקבל ספק חדש, כי גם ככה הוא צריך לחזור לצבא עכשיו לשבוע שלם. הוא סרב בטענה שגם היא צריכה מחשב.

עכשיו אני יודעת מה אתם חושבים... איזה מין דבר מטומטם זה לריב עליו? אבל זה לא העניין הספציפי הזה... זה העיקרון שבדבר. זה שוב מגיע למצב של בחירה בין מה שטוב לאחותו או לחברה שלו, ושוב הוא בוחר בטובתה של חברה שלו על פני אחותו.

זה בא לידי ביטוי עכשיו עם העניין הקטן הזה, וזה גם בא לידי ביטוי בכך שהביא אותה עלינו הבייתה בידיעה שזה יגרום לי לעזוב. זה מראה על אופי וצורת התנהגות בצורה שחוזרת על עצמה שוב ושוב ואני יכולה להבטיח לכם שזה לא יסתיים בזה.

אם הוא מעדיף בטובת חברה שלו מאשר אחותו, שיהיה לו בכיף... אבל שידע שלכל דבר יש את המחיר שלו.

למקרה שתהיתם... לא, אני לא מתכוונת לנסוע הבייתה היום. לא היום ולא בכלל. לא כל עוד היא נמצאת שם.

סעמק עם שניהם. נמאס לי לבזבז עליהם כל כך הרבה דמעות.