מצב רוח: לא משהו

מוזיקה: Another Level - From The Heart

אם זה לא היה כל כך עצוב אולי זה היה די מצחיק.

איך שדווקא הדברים שמצפים להם הכי הרבה זמן מראש ומתכננים אותם ודואגים שהכל יהיה מושלם... בסוף מתפוצצים לך בפרצוף.

יום הולדת 18. זה דבר שמתכננים ומצפים לו בערך כל החיים.

כמעט חצי שנה מראש ידעתי בדיוק מה אני הולכת לעשות ביום הולדת, מתי, עם מי, ואיך.

כשזה לא הלך, כמעט התייאשתי, אבל החלטתי לעבור לרעיון אחר.

כשגם זה לא הלך, הייתי ממש על סף התייאשות, אבל בזכות דודי לא ויתרתי והסכמתי לעבור לרעיון אחר.

כשאפילו זה לא הלך, התייאשתי.

לא אכפת לי שאני טועה ושאני מפספסת משהו שאני אתחרט עליו אחר כך.

נמאס לי לתכנן ונמאס לי שמתפוצץ לי דברים בפרצוף.

הרי אם אני לא אתכנן אני מונעת מעצמי את השלב של הפיצוץ. עדיף ככה.

אז מחר יש לי יום הולדת 18. טכנית זה כבר היום, כי אחרי 12. אבל בעיקרון זה מחר.

אני פשוט אשב בבית עם המחשב. אגלוש כרגיל בבלוג, בפורום שלי, בשאר הפורומים ובשאר המקומות שאני גולשת תמיד.

סתם עוד יום רגיל.