מצב רוח: בע 
מוזיקה: Brian McKnight - 6, 8, 12
אתמול ניר התחבר. הוא התחבר הרבה מאז שסידרו לו את המחשב, אבל ניסיתי לא לייחס לזה חשיבות יתר.
הוא שלח לי הודעה באייסי וביקש עזרה בקשר למשהו במחשב. כמובן שהוא לא טרח להגיד "היי" קודם או לשאול מה שלומי. לא, אם הוא לא היה צריך ממני משהו הוא בכלל לא היה מדבר איתי.
אז הוא שאל, עניתי לו, עזרתי לו עם כל מה שהיה צריך, כי כמובן שאני ה"גאון מחשבים" (אולי אני אתחיל לקחת על זה כסף) 
יצא לנו לדבר מעט פעמים מאז שסידרו לו את המחשב, אבל כל פעם שדיברנו התלבטתי על אותו הדבר - אם לשאול או לא לשאול אם יש לו חברה חדשה.
מצד אחד, אני רוצה לדעת. מעניין אותי לדעת אם הוא המשיך הלאה, אם הוא מאושר.
אבל מצד שני, אם כן יש לו מישהי חדשה, זה אומר שהוא התגבר עלי, שהוא כבר לא אוהב אותי. אולי אוהב כבר מישהי אחרת.
אתמול נשברתי. החלטתי שאני חייבת לדעת. אחרי שהוא סיים לשאול אותי את מה שהוא רצה המשכנו לדבר.
"אממ.. אני יכולה לשאול אותך שאלה ממש לא קשורה בלי שתשאל שאלות בקשר לזה?"
"או קי"
"בעצם, אני פשוט אשאל, אלך, ואחזור אחר כך לראות"
"תשאלי"
"יש לך מישהי?"
ואז סגרתי את החלון ורצתי חזרה לסלון. ישבתי שם 5-10 דקות והמשכתי לראות את הסרט, למרות שלא כל כך שמתי לב מה היה, ואז קמתי וחזרתי לחדר.
הייתה הודעה חדשה ממנו. נקחתי נשימה עמוקה, ופתחתי את ההודעה.
"לא"
הסתכלתי לרגע על המילה. קראתי אותה לפחות 3 פעמים, ואז נשמתי לרווחה.
יותר מאוחר ישבתי בסלון ודיברתי על זה עם יעל.
ישבתי ופשוט ניסיתי לעצור את הדמעות, שלא יראו שאני בוכה. שלא יראו שזה פגע בי. למה? כי ככה אני.
חוץ מזה, אני הייתי אמורה להיות החזקה. אני הייתי אמורה להיות זו שהמשיכה הלאה קודם וכבר לא פגועה מהעניין. זו שקבעה דייט עם מישהו חדש ביום שנפרדנו, ושדיברה איתו על זה וסיפרה לו על זה כאילו הכל בסדר ביננו. כאילו.
זה הפריע לי, ולפי התגובות שלו זה בהחלט הפריע גם לו.
בזמן שדיברתי עם יעל, פתאום לירן, אח שלי, נכנס לסלון והתיישב. אחרי כמה דקות שראיתי שהוא לא מתכוון ללכת קמתי והלכתי לחדר שלי. חצי שנייה אחרי זה הוא נכנס אחרי והתיישב מול המחשב. התעצבנתי, קמתי שוב, נכנסתי לחדר שלו, סגרתי את האור ואת הדלת, ונשכבתי על המיטה.
סוף סוף לבד.
הסתובבתי עם הפנים לקיר להתחלתי לבכות. לא היה אכפת לי מהעדשות ולא מהאיפור שימרח. פשוט בכיתי.
אני לא יודעת כמה זמן הייתי שם, אבל אחרי כמה זמן יעל דפקה בדלת ושאלה אם היא יכולה להיכנס. אמרתי שכן. היא נשכבה לידי ושוב דיברנו.
איכשהו זה התפתח לצחוקים ולפני ששמתי לב הרגשתי כבר יותר טוב.
ת'אנק גאד פור בסט פרינדס. זה כל מה שיש לי להגיד.
יעל, אני אוהבת אותך המון. תודה שאת תמיד שם בשבילי 
Everytime I try to fly
I fall without my wings
I feel so small
I guess I need you baby
Everytime / Britney Spears
בבלוג זה
בכל הבלוגים
