מצב רוח: עייפה

מוזיקה: Frankee - Fuck You Right Back (איזה שיר ענק! )

הייתה לי היום את הבגרות בתנ"ך.

נתחיל בזה שכשהגעתי לשם ראיתי ליד השער פרצוף מוכר. לא הייתי בטוחה בהתחלה שזיהיתי מי זה בדיוק, אבל כשהתקרבתי כבר הייתי בטוחה. זה היה נועם!

מסתבר שגם הוא בא לעשות את אותה הבגרות - אפילו שמו אותנו באותה הכיתה, למרות שהוא היה בקצה אחד של הכיתה ואני בשני. אבל העפתי מבט אליו מידי פעם.

בכל מקרה, כשנכנסתי לבית ספר ראיתי שם את אותו המאבטח שהיה שם כשבאתי לעשות את הבגרות באנגלית. חשוב לציין שהבן אדם כפיל של דניאל בדינגפילד (אוי למי שלא מכיר). הוא בא לבדוק לי את התיק ומיד זיהה אותי.

"את לא היית פה לא מזמן לבגרות באנגלית?"
"איזה זיכרון!"

לא יכולתי להישאר הרבה זמן לדבר איתו, כי כבר הייתי די באיחור, אז זרקתי לו חיוך ונכנסתי מהר.
הבגרות הייתה באורך 3 שעות. גאד דמיט, זה באותו האורך של הבגרות באנגלית של 5 יחידות, ותנ"ך זה רק 2 יחידות.

מידי פעם באמצע הבגרות נכנס מישהו להחליף את הבוחנת כשהיא הייתה צריכה ללכת לשירותים או משהו. אחרי כמה זמן פתאום הרמתי את הראש וקלטתי את המאבטח. הסתכלתי עליו לרגע, חייכתי לעצמי, והמשכתי לעבוד.

בסוף הבגרות כשיצאתי הסתכלתי קצת מסביב אבל לא ראיתי אותו, אז הלכתי.
חבל, זאת דווקא הבגרות האחרונה שלי למועד קיץ, אז כנראה שאני לא אראה אותו יותר. אבל גם ככה הוא נראה לי קצת מבוגר... 24 או משהו. אבל עדיין חבל. בכל זאת, לא כל יום מוצאים כפיל של דניאל בדינגפילד (למרות שזה כבר השני שאני מכירה )

אוקי, אני לא מאמינה שהצלחתי להשיג את זה, אבל יש לי תמונה של נועם!
האמת שיש לי את זה כבר שבועיים בערך, אבל לא ידעתי אם זה רעיון טוב לשים את זה בבלוג. אבל עכשיו כשהוא על פרטי זה בסדר לשים

אז איך בעצם השגתי את התמונה?

כבר הרבה זמן שאני מדברת עם ריקי (הבוסית שלי) על לפתוח אתר למקום העבודה שלנו. אז איזה יום אחד הבאתי את המצלמה הדיגיטלית שלי לעבודה ואמרתי לכולם שנצלם אותם כדי לעשות באתר עמוד על העובדים.

נועם התחיל להתלהב נורא מהמצלמה והתחיל לצלם ולהצטלם בלי סוף. ואני... שאני אתלונן?  נתתי לבן אדם לצלם.

אז קבלו בחשיפה, הבן אדם שדיברתי עליו כל כך הרבה, נועם! (למרות שהוא הרבה יותר חמוד במציאות )

There comes a time in everyone's life
When all you can see are the years passing by
And I have made up my mind
That those days are gone

I'm Moving On / Rascal Flatts

מצב רוח: שמחה

מוזיקה: Rascal Flatts - It's Not Just Me

כבר הרבה זמן שרציתי להחליף עיצוב, אבל לא היה לי זמן/כח/מוזה.

אז עכשיו החלפתי. מה דעתכם?

ובגלל שמחר הבלוג חוגג 11 חודשים, קצת נוסטלגיה בעיצובים.

כותרת ראשונה:

כותרת שנייה:

כותרת שלישית:

כותרת רביעית:

כותרת חמישית:

וכותרת שישית, הנוכחית:

More than angry words
I hate this silence
It's getting so loud
Well I want to scream
But bitterness has silenced these emotions
It's getting hard to breathe
So tell me isn't happiness
Worth more than a gold diamond ring?
I'm willing to do anything
To calm the storm in my heart
I've never been the praying kind
But lately I've been down upon my knees
Not looking for a miracle
Just a reason to believe

Hold Me / Savage Garden

מצב רוח: כרגיל

מוזיקה: שי גבסו - יום ועוד יומיים

עוד לפני שהיינו ביחד, היינו מדברים המון באייסיקיו. סיפרתי לו שיש לי חתולה - נלה.

מסתבר שהוא נורא אוהב חתולים, וביקש ממני לשלוח לו את כל התמונות שלה שיש לי.

אני, שנורא אוהבת להשוויץ בחתולה היפה שלי, שמחתי לשלוח לו. שלחתי לו את כל ה 80 תמונות.

הוא נורא התלהב כשראה את התמונות, ואז הוא החליט - הוא הולך לקנות חתולה!

"למה לקנות כשאפשר לאמץ?" שאלתי אותו.

סיפרתי לו שאת נלה אימצנו לאחר שהייתה מסתובב אצלנו ליד הבניין הרבה זמן.

אחרי שהיינו ביחד המשכנו לדבר על זה, והוא נהיה יותר ויותר רציני בקשר לזה, אז סיכמנו שנחפש לו חתול ביחד פעם הבאה שאני אבוא אליו.

זכרתי שהיו 2 חתלתולים בתחנת רכבת שם, אבל כשהיינו שם הם לא היו.

איכשהו הנושא נשכח, ובסופו של דבר היו לנו את הבעיות שלנו ונפרדנו.

אתמול שוב דיברנו באייסיקיו. הפעם בתור ידידים. פתאום הוא נזכר לספר לי.

"אימצתי חתול"

"מה?"

"קוראים לו פורט"

הוא נורא התלהב ממנו, ואפילו שלח לי תמונות. החתול כמובן נורא מתוק... פיצי כזה, חמוד.

שמחתי בשבילו ושיחקתי אותה מתלהבת גם.

אבל זה כל כך לא פייר...

היינו אמורים ללכת לחפש לו חתול ביחד! עכשיו הוא הלך ומצא לעצמו אחד לבד...

In a minute I'm needing to hold her
In an hour I'm cold, cold as stone
When she leaves it gets harder and harder
To face life alone

Forever Love / Gary Barlow

מצב רוח: עייפה

מוזיקה: Rascal Flatts - While You Loved Me

החל ממחר הבלוג הזה יהיה בלוג פרטי.

אנשים שאני מכירה אישית לא יקבלו גישה לבלוג, אלא רק אנשים שאני מכירה דרך האינטרנט או אנשים שאני לא מכירה.

תהיה לכם אפשרות לבקש גישה לבלוג, ועם קבלת האישור שלי תוכלו להיכנס.

תודה לכולם על כל העצות וכל מה שעשיתם בשבילי במשך כל הזמן הזה.

אוהבת אתכם המון (במיוחד אותך ויקי, תודה שהיית כל כך מבינה בקשר לזה )

Reach out and I will be there
I will never leave your heart, I swear
And if the world isn't fair
I'll be by your side, I'll always care

Sweetest Melody / Daniel Bedingfield

מצב רוח: מתלבטת

מוזיקה: Darren Hayes - Insatiable

ב-30 לחודש הבלוג הזה יהיה קיים כבר 11 חודשים.

בזמן הזה הספקתי לספר כמעט כל מה שעבר לי, לעזור לאנשים, אנשים עזרו לי, ועוד הרבה.

עברתי המון עם הבלוג הזה, ובשלב מסויים, בלי לשים לב, גם נקשרתי אליו.

אבל בזמן האחרון אני מרגישה שאני לא באמת יכולה לכתוב חופשי. משהו חוסם אותי. משהו שלא היה קיים בהתחלה. אני כל הזמן חושבת לעצמי, אם היה לי בלוג אחר הייתי יכולה לספר על זה וזה... ואז בגלל שזה פה, אני מצנזרת את עצמי.

אני בטוחה שהרבה מכם שמו לב שבזמן האחרון הבלוג לא מה שהיה פעם, וזאת בטח הסיבה שלאט לאט יש לי פחות ופחות קוראים (כן, יש לי גישה לסטטיסטיקות שלי, אני יודעת בדיוק מה שקורה עם הבלוג). בהתחלה חשבתי שזה בגלל שהפסקתי לעצב, אבל עכשיו הבנתי שזה לא קשור לזה. לפחות לא רק לזה.

בכל מקרה אין עדיין מה להיבהל, כי עוד לא הגעתי להחלטה סופית בקשר לזה. זאת הסיבה שכתבתי את הפוסט הזה.

איפה אתם עומדים בעניין? בעד/נגד? מה הייתם רוצים להוסיף לנושא? תביעו דעה, תהיו כנים.

We talk everyday

But we don't say

What's going through our minds

It's just a way of passing time

I wanna believe i'm all you need

But the truth is in your eyes

I need to know what's inside

Crazy World Of Love / D-Side